אהבה או שנאה? ~ פרק 8

"אז ג'ייס מה אמרת לאליוט?" שאל איימי בזמן שנעלה את נעלייה על רגליה הרטובות. ג'ייס חייך חיוך צונן. "משהו שיעמיד אותו במקומו." איימי לא הבינה את המשמעות של המילים של ג'ייס אבל ידעה שהוא לא שיבח את אליוט. איימי התעטשה וג'ייס לא התאפק וציחקק. "מה? האפצ'י שלי לא כזה נורא…" אמרה איימי ועשתה עיניים גדולות ונעלבות לג'ייס.
"זה לא היה נורא..זה היה מקסים כל כך!" הוא אמר והניח את ידו על ראשה של איימי. איימי הסמיקה והביטה למטה, למדרכה ובחנה את נעליה בקפידה. 'מקסים…' היא חשבה לעצמה על איך ג'ייס אמר את המילה. ברכות וחמימות. ועד לפני כמה שעות היא שנאה אותו, או שבעצם תמיד אהבה אותו? איימי הסמיקה עוד יותר מהמחשבה על כך. "איימי איך את מרגישה?" שאל ג'ייס בדאגה למראה פניה האדומות. "ב-בסדר גמור." איימי גימגמה.
"בואי נביא אותך לבית הספר ונארגן לך בגדים יבשים, אם תהיי חולה אני אמות מדאגה." אמר ג'ייס. איימי הופתעה מהתגובה שלה, היא לא ידעה שג'ייס יכול להיות חם כל כך, נעים כל כך , דואג כל כך…אפילו יותר מ….מאליוט.

"אוקיי שבי פה תורידי את הבגדים הרטובים ותתעטפי בשמיכה ושבי ליד המחמם אני קופץ לארגן לך בגדים אל תזוזי." אמר ג'ייס והסתובב ברחבי חדר המועצת תלמידים וסידר הכל כך שלאיימי יהיה נוח. "תודה…" היא לחשה בשקט. ג'ייס עצר לרגע חייך לעצמו ומילמל משהו שאיימי לא שמעה. "עוד משהו איימס, המידות שלך?" שאל ג'ייס ועיניו נצצו בשעשוע.
"ה-המידות שלי!?" איימי הסמיקה וקולה הפך לצפצפני. ג'ייס צחק.
"כן בשביל הבגדים." הוא אמר וזיק השעשוע בעיניו לא נעלם. איימי נאנחה עדיין אותו ג'ייס שאוהב להקניט אותה היא חייכה לעצמה. "מכנסיים 27, חולצה 18 או S מה שנראה לך וזהו בערך לא?" היא אמרה באגביות. עיניו של ג'ייס חייכו והיו כל כך רכות ואוהבות אבל גם משועשעות עד אימה. "ואפשר גם את המידה של החזייה בבקשה?" הוא חייך בערמומיות. עינייה של איימי נפערו, איך היא נופלת למלכודות שלו כל פעם מחדש. "ג'ייס!" היא צעקה וזרקה עליו כרית שהייתה מונחת לידה. ג'ייס הרים את ידיו באוויר וצחק, "אז אני מניח שאת זה אני לא אגלה כרגע." הוא אמר.
"ברור שלא עכשיו!" איימי אמרה בכעס והסמיקה.
"אז אחר כך מותר?" ג'ייס הקניט אותה וגיחך.
"אני ארצח אותך!" היא צעקה והסמיקה עוד יותר. ג'ייס צחק פתח את הדלת ולפני שיצא אמר "תרצחי אותי כמה פעמים שרק תרצי." וסגר את הדלת ונעלם. איימי התחילה להתפשט וכאשר נשארה רק בבגדים התחתונים שלה היא התעטפה בשמכה והתיישבה על הספה. "האידיוט הזה…" רטנה, "תמיד אני נופלת לשטויות שלו!" היא נאנחה.