הזמן עושה את שלו- פקר 6
כל היום רק חשבתי מה זאת אומרת להכנס לשם הרי המעבר נסגר ולמה למה הכל תמיד נשרף מחדש?!המחשבות לא עזבו אותי לא התרכזתי בשיעורים אלה רק במה שהיה ניסיתי לפענך למה היא התכוונה איך אני יכולה למנוע מהעולם הכל כך יפה להשרף איך אני מחזירה אותו לקדמותו ולמה דווקה בחרו בי למה אני?!
הבצפר נגמר הלכתי הביתה לבד,
"היי שירי למה את לא מחכה לי?!"
שמעתי את לואי צועק לי נעצרתי חיקיתי לו, הוא בא אלי..
"למה לא חיכית לי היום"
"עזוב, אינלי מצב רוח לדבר עכשיו"
"למה מה קרה מי העליב אותך?"
"עזוב משהו ארוך, אני עייפה אני עצובה החיים שלי נהרסו" אמרתי והתחלתי לבכות..
הוא נעצר וכך גמני הוא חיבק אותי חזק, עדיין מכיתי אבל פחות ידעתי שהוא תמיד איתי בטחתי בלואי אהבתי אותו יותר מאשר את כולם הוא הבן אדם הכי חשוב לי רק עליו אני סומכת רק הוא הבן דוד שמבין אותי.
הגענו הביתה עליתי לחדר נשכבתי על המיטה כאב לי הראש היה לי חום גבוה, לואי הביא לי טרופות ואוכל הבאתי לו חיבוק חזק הוא נשאר לשבת איתי הוא ידע שאני צריכה אותו ברגע זה.
הסתכלנו סרט מפחיד נרדמתי עליו עדיין היה לי חום, היה לי סיוט הייתי במקום היפה בעולם שלי, ישבתי ליד האגם ליטפתי את הזאב פתאום הלב שלי התחיל לדפוק ראיתי את שיי בבעולם שלי הווא היה עם בגדים אדומים היה לו בעיניים רשע, נבהלתי מאחור התחילה האש לבעור התחלתי לרוץ עם הזאב רצנו פחדתי רציתי להתעורר, אבל לא הצלחתי זה כמו היה מציאות הרגשתי את החום שמעתי כולות צועקים..
"שירי שירי תתעוררי שירי את רוטחת את חמה קומי"
התעוררתי הלב שלי המשיך לדפוק הרגשתי מין עקיצה בלב, רטחתי החום עלה היה לי קר התחלתי להבין את מה שאותה אישה אמרה, עדיין אהבתי את שיי אבל הייתי צריכה לשכוח ממנו, כל עוד הוא בליבי העולם נשרף הווא הגורם לשריפה פחדתי לא ידעתי מה לעשות, הייתי עצובה לא רציתי שהעולם היפה יהרס וזאב ואותה אישה דאגתי להם, העולם הזה זה זכרונות הטוביים שלי מהעבר ושיי הוא הבן אדם שבא להרוס לי אותם.
"שירי שירי קומי" זה היה הקול של דוד בן,
"מה מה קרה פה איפה אני" פקחתי את העיניים שלי אור לבן סינוור אותי הייתי בחדר לבן לבן מואר באור, ראיתי את דוד בן יושבת לידי מצד אחד ואת לואי מהצד השני אמי עמדה מלפני גם שיי היה שם הוא עמד לייד הדלת הסתכל עלי במבט מרושע, צמרמורת עלברה בגופי רציתי לראות את אותה האישה רציתי לשאול אותה מה קרה לי למה זה ומאיפה זה? האם לכולם יש את זה או רק לי אני מיוחדת? עלו לי המון שאלות בראש אבל לא היו להן תשובות.
בערב שיחררו אותי הביתה, בלילה לא נרדמתי הייתי ערה ראיתי בקצה החדר שלי פרפר כסוף הוא עף לסלון הלכתי אחריו ראתי מעבר קטן בחדר הצצתי לתוכו זה היה העולם היפה שלי רציתי להכנס אבל המעבר קטן מידי, כל כך רציתי לחזור לעולם הטוב היפה הזה בעזרת הרצון המעבר נפתח ונפתח לבסוף נכנסתי,
"וואוו זה מדהים" אמרתי לעצמי כל פעם מחדש אני מתפעלת.
המעבר נעלם היייתי מטוח שאני ימצא אותו לא דאגתי היה לי כיף בעולם משלי..
תגובות (1)
נשמע נחמד , תמשיכייי *~*