מי אני ומה שמי- פרק 8
"בוקר אמא!" אמרתי לאמא שלי בחיוך כשירדתי מהקומה העליונה בבוקר למחרת.
"את לא נשמעת נלהבת במיוחד, מה קרה?" שאלה בדאגה. אמא שלי הייתה אישה מקסימה, קרה ומרוחקת אך בכל זרת דואגת לדאוג. אל תבינו אותי לא נכון, לא סבלתי אותה. היא הייתה כל כך עסוקה בלדאוג לנו שלא חשבה על דברים אחרים, רק לפנק אותנו כמה שיותר. היא כאילו ניסתה להפוך אותנו לילדי שמנת טיפשים. כל זה רק כדי להסתיר את כל הבעיות שלנו.
"אה כן. רצחתי אתמול עוד מישהו, צריך להתכונן לעבור שוב בית," אמרתי ביובש. "יש לנו את האחוזה הזאת ב… נו איך קוראים לעיר?" שאלתי.
"היא כבר לא קיימת, ריסקו אותה עד היסוד בחיפושים אחרינו אם את לא זוכרת." מבטה היה קר כקרח, היה אפשר לראות עליה בבירור שהיא כועסת עלי. למרות שניסתה ככל יכולתה להסתיר את זה, היא רצתה להרוג אותי.
"באמת? טוב, לא נורא. יש לנו עוד יום יומיים עד שיתפסו אותנו," אמרתי באופטימיות סרקסטית.
"אני יכולה לדבר איתך רגע בהיגיון?" התעצבנה.
"לא, למה?" לא היה לי כוח לכל השאלות הפסיכולוגיות שעמדה לשאול אותי עכשיו.
"כי אני חושבת שכדאי שתצבעי שוב את השער שלך," אמרה.
"מה, לחום משעמם כמוך? את רוצה שאני גם אשים עדשות מגע ירוקות? שאראה בדיוק כמוך?" התעצבנתי עליה, מעולם לא צבעתי את השער שלי. היא כל הזמן ניסתה להפוך אותי להעתק שלה. "'המקור מצטט העתק', אמא. זו שורה משיר שפעם שמעתי והיא מאוד נכונה לגבייך. את מנסה לגרום לי להיות כמוך בעוד שאת עצמך מנסה להתחקות אחר ההתנהגות שלי." מאוד אהבתי את השיר הזה, כמו את כל השירים של הלהקה. הם היו בשפה שלא ממש הבנתי אז החלטתי לתרגם אותם, זה היה משפט מאחד מהם ואם אני לא טועה גם השם של השיר.
"את כל כך אוהבת מוזיקה, זה גם עושה אותך לכל כך חכמה," אמרה אימי בהשתאות. "זה די חבל, ככה לא תביני כמה הנאות יש בעולם." כנראה גם היא הייתה מזויפת.
"כמו מה? לרצוח אנשים רק בגלל ה'טירוף' שלי? אין לי כל סיבה להרוג את האנשים האלה. טוב אולי חוץ מהאחרון, הוא עשה את אותו הדבר לידי חדש שרכשתי." דפקתי בידי על השולחן, כבר נמאס לי ממנה לגמרי. "טוב, אני מצטערת. אבל אני צריכה עוד להגיע היום לבית ספר ונראה שכדאי שאצא עכשיו." קמתי מכסאי, ארזתי את דבריי במהירות והתקדמתי לפתח הבית. "דרך אגב, מערכת האבטחה פועלת מצוין. דניאל ואני נתקלנו בה אתמול כשחזרנו." זרקתי לאוויר ויצאתי מהדלת, טורקת אותה מאחורי.
"יום טוב חמודה!" שמעתי אותה צועקת מעברה השני. היא כנראה ממש רצתה שנמות…
תגובות (3)
אני מציעה להוסיף עניין, אקשן, משהו יותר מובן, לדעתי את צריכה עוד לפרט כדי שהסיפור יהיה יותר ברור כי אפשר להסתבך בקלות ככה כי זו עלילה לא רגילה ולא כל כך מובנת בהתחלה בגלל זה אני גם מציעה לך להוסיף אקשן ואפילו להאריך את הפרקים שימשכו את הקורא עד הרגע האחרון ואז יהיה סוף כזה שישאיר אותם במתח עד לפרק הבא :) (למרות שזה לא הכי חשוב) אני ממש מקווה שלא תיעלבי כי הסיפור שלך מעולה ואני רק נתתי הצעות בשביל לשפר אותו שיהיה אפילו יותר ממעולה, אז לסיכום תמשיכי וסליחה על החפירה ^_^
אלה היו מן פרקי מעבר כאלה, בגלל זה לא היה בהם הרבה אקשן… (אלא אם התכוונת לכל הפרקים ועל זה אין לי מה לומר לך…)
אני אשתדל להבא :)
לדעתי כל פרק חשוב, אבל את יכולה לעשות ככה: לעשות פרקים ארוכים- אם יש קטעי מעבר תצרפי אותם לקטעים אחרים מפרק שאת רוצה שיהיה הפרק הבא אחריו (אחרי הפרק הזה לדוגמה) ותצרפי אותם לפרק אחד שלם, גם יותר ארוך וגם יותר אקשני (כאילו, קורים בו יותר דברים) , אבל זו כבר בחירה שלך… אוקיי התגובה הזאת אולי תעצבן אותך, אבל אני אקח סיכון כי זה סיפור יפה וחשוב לי לומר את האמת :) שבת שלום :)