"תן לי עוד סיבה לנשום" – עונה שניה, פרק שלושים ותשע
פרק 39 – מסיבת רווקות
הבטתי במראה.
הייתי לבושה בשמלה לבנה אשר הגיעה עד ברכיי. בחזה היא הייתה צמודה והלכה והתרחבה במורד גופי.
היא הייתה ללא כתפיות.
שיערי היה אסוף לקוקו גבוה ומתוח, ומאוזני השתלשלו זוג עגילים כסופים.
שפתיי היו מרוחות באודם אדום, ומלבדו פניי היו נקיות מאיפור. נעלתי את נעלי העקב הלבנות שלי, עם העקב האלגנטי.
"את יפייפיה," הרגשתי ידיים נכרכות סביבי ונחות על בטני. צחקקתי בשקט והסתובבתי, מביטה באליאב. הוא היה לבוש בג'ינס כהה משופשף וטי-שרט שחורה חלקה. שיערו החום היה מבולגן על ראשו.
הוא כל כך סקסי.
"אני? תסתכל על עצמך," צחקקתי ונשקתי לשפתיו נשיקה קטנה, שהשאירה על שפתיו מעט אודם.
הוא משך אותי אליו והצמיד את שפתיו לשפתיי, מחככך את שלו בשלי ומניח את ידו על ישבני. צחקקתי אל בין שפתיו והתרחקתי ממנו,
"האודם שלי מרוח לך על השפתיים," הרמתי את גבותיי בשעשוע.
"ככה את מסמנת אותי?" צחק אליאב ומשך אותי בחזרה אליו.
"אוי, שקט." גלגלתי את עיניי, הוא חייך בשעשוע ופיזר נשיקות קטנות על כל פניי.
"אני צריכה ללכת, הבנות מחכות לי למטה," נאנחתי בשקט והתרחקתי ממנו באיטיות.
"איזה קטע, גם הבנים מחכים לי למטה." אליאב חייך חיוך רחב בזמן שגיחכתי בשקט.
נכנסנו למעלית, ניקיתי לו את האודם משפתיו עם אצבעי,
"איך זכיתי באישה כמוך?" גנח בחוסר יאומן. גלגלתי את עיניי ונשקתי לשפתיו נשיקה קטנה מאוד, לא נשארו שאריות אודם.
"להזכיר לך איך נפגשנו?" הרמתי את גבתי וצחקקתי בשקט.
"אני עדיין חרמן על התחת הזה," הוא סחט את ישבני עם ידו. נאנקתי בשקט,
"אליאב!" אמרתי בשקט.
בדיוק דלתות המעלית נפתחו, אליאב לא הזיז את ידו מישבני. סטרתי לידו והוא הזיז אותה במהירות.
"יפה שלי!" צרחה שירן ורצה אלי. התחבקנו חיבוק ארוך,
"חתיך שלי!" שמענו את ליאור מחקה את שירן.
התנתקנו מהחיבוק. חיבקתי גם את אגם וצחקקתי בשקט, מביטה באליאב מתחבק עם רועי, איתי וליאור.
"אחות שלי," חייך ליאור וחיבק אותי. צחקתי וחיבקתי אותו בחזרה. הוא נשק לראשי, ואז התחבקתי גם עם איתי ורועי.
"אתן רק שלוש בנות, בטוחות שתסתדרו?" אמר אליאב בחשש והביט בי בעיניים דואגות,
"בייבי, אנחנו נסתדר." חייכתי והתקרבתי אליו, נושקת לשפתיו ברכות.
"לא מולי," אמר ליאור, ושירן משכה אותי מאליאב.
"טוביק, אנחנו הולכות, המונית מחכה בחוץ." שירן חייכה, היא ואגם נפרדו מרועי וליאור, ויצאנו מהבית.
"אנחנו הולכות להנות!" צרחה אגם.
כעבור עשרים דקות נכנסנו למועדון רועש. אחזנו ידיים ונדחקנו בין האנשים הרבים, לא רוצות לאבד מישהי.
התיישבנו על הבר, אני הזמנתי לשלושתינו שוטים של וודקה. הברמן חייך אלי בפלרטטנות, התעלמתי ממנו. הוא הניח את שלושת השוטים על הבר,
"בספירה של שלוש, אחת, שתים, שלוש!"
***
"והוו!" צרחתי. שלושתינו נכנסנו לבית, מצחקקות ומועדות.
"המסיבה הכי שווה אבר!" צרחה אגם, אני ושירן צחקקנו. הבטתי בשעון שהיה תלוי על הקיר.
השעה ארבע לפנות בוקר.
"החשפן היה כזה שווה!" צחקקה שירן, אני גיהקתי והנהנתי להסכמה,
"אבל אליאב הרבה יותר שווה," שלושתינו צנחנו על הספות. בעטתי את נעליי העקב שלי בחוסר סבלנות.
"איך הוא במיטה?" שאלה אגם בהתעניינות.
צחקתי וגיהקתי בשנית, שירן גם הביטה בי בסקרנות,
"הוא… פשוט… ואוו," ידיי עלו ואז נשמטו לצד גופי.
"גם אח שלך זיין לא קטן," צחקה שירן ובידה באחת עשתה עיגול עם אצבעותיה ובידה השניה אצבע.
היא הכניסה את האצבע לעיגול ואני הנדתי בראשי וצחקתי, עושה פרצוף נגעל,
"אני לא רוצה לדעת."
"רועי שלי הכי טוב!" אגם צחקה ונעמדה על הספה, מתחילה לקפץ.
שמעתי את הדלת נפתחת,
"פאק, החשפנית הייתה כזאת כוסית, הייתי מזיין אותה אם לא הייתי מתחתן בעוד יומיים," קולו של אליאב נשמע. צייצתי בשקט.
סימנתי לבנות להיות בשקט,
"השדיים שלה קסומים, הייתי דופק אותה לגמרי," עכשיו זה היה איתי. בלעתי את רוקי, הבטתי בבנות שהקשיבו בריכוז.
"עזוב את השדיים, התחת. מה לא הייתי נותן כדי לגעת בו שוב," רועי אמר, קולו היה חולמני.
העברתי את מבטי אל אגם, שלא הייתה נראת כל כך משועשעת, וניסתה לבלוע את הגוש שעמד לה בגרון, בדיוק כמוני,
"אני חושב שהרגליים שלה היו סוף הדרך, הייתי רוצה שהן יהיו כרוכות סביבי," ליאור אמר. הבטתי בשירן, שממש היה נראה שהיא נאבקת בדמעות.
שלושתינו התיישבנו בספות, האור נדלק.
הבנים הביטו בנו, שאני חייבת לציין, לא היו נראים כל כך שיכורים.
"או, חיים שלי," ליאור הביט בשירן, שנאבקה בדמעות,
"אל." אמרה, קמה, והלכה לכיוון המעלית, לחצה על כפתור הזימון ונכנסה למעלית. ליאור רץ אחריה.
"אגם-"
"נגעת לחשפנית בתחת?!" היא אמרה בזעם, הדמעות זולגות במורד לחייה, המסקרה נמרחת עליהן.
"זה לא מה שאת חושבת, אגם!"
היא קמה במהירות מהספה והלכה למעלית, לחצה על כפתור הזימון ונכנסה למעלית, רועי נכנס איתה.
אני נשארתי לשבת על הספה, נאבקת בדמעות.
"בייבי," אליאב התקרב לכיווני.
"לך תזיין איזו חשפנית, אליאב." אמרתי בזעם וקמתי מהספה, הולכת לכיוון המעלית, לוחצת על כפתור הזימון ומחכה שתי שניות. אליאב קרא לי לחזור, אך נכנסתי למעלית ולחצתי כל הקומה הרביעית.
כשהמעלית הגיעה לקומה, הבטתי באגם יושבת על המיטה שלי ושל אליאב, הדמעות זולגות במורד לחייה. הנחתי שרועי בקומה השלישית.
"אגמי," לחשתי בשקט והתיישבתי לצידה. היא כרכה את הזרועות שלה סביבי ובכתה בשקט.
המעלית נפתחה, שירן יצאה ממנה והתיישבה לצידנו, כורכת את הזרועות שלה סביב שתינו ובוכה גם היא.
הדמעות זלגו גם במורד לחיי באיטיות.
ככה ישבנו שם, בוכות במשך כמה דקות, שוחות ברחמים עצמיים.
"בובי, לך תעשי אמבטיה." אמרתי לאגם בשקט ושיפשפתי את גבה, מנסה לעודד אותה.
היא הנהנה והלכה לחדר האמבטיה, סוגרת את הדלת אחריה.
נאנחתי בשקט ונשכבתי במיטה, מביטה בתקרה, שירן עשתה כמוני.
"בנים זה עם חרא," לחשה שירן.
"ספרי לי על זה, אופיר בהריון מאליאב."
"כן, שמעתי על זה. איזו זונה, היא לא רוצה להפיל את הילד."
"גם לאליאב לא חסר," נאנחתי בשקט.
"הוא אוהב אותך, תום. הוא מסתכל עלייך בכזאת אהבה והערצה, אני בטוחה שהוא לא עשה את זה בכוונה."
אמרה שירן.
"יש לו ילד, שירן. אני לא יכולה להתמודד עם ילד שהוא לא שלי, עם ילד של אופיר. אני מכירה את אליאב, הוא ירצה קשר עם הילד." אמרתי בשקט, אך שירן לא ענתה.
העברתי את מבטי אליה.
היא נרדמה.
דלתות המעלית נפתחו, רועי, אליאב וליאור יצאו מהמעלית.
קמתי מהמיטה וכיסיתי את שירן.
"אל תעיז להעיר אותה, שמוק." אמרתי בזעם לליאור.
"תום-" אליאב ניסה להרגיע אותי,
"אל תדבר איתי, שמוק מספר שתים," אמרתי בזעם לאליאב. את האמת, הוא השמוק מספר אחד.
"איפה אגם?" רועי שאל אותי.
"באמבטיה, זבל מספר אחד." אמרתי בעצבים.
"למה אני זבל?!" התעצבן רועי,
"כי נגעת לחשפנית בתחת!"
"גם אליאב וליאור נגעו לה בתחת, וגם בציצי!" אמר והרים את ידיו, כאילו "נקי מאשמה".
"התחרטתי, כולכם בני זונות." אמרתי בעיניים מלאות דמעות, מבטי היה מכוון אל אליאב, שהביא בי במבט מיוסר,
"בייבי-"
"לך תכניס גם את החשפנית להריון! נפתח פעוטון של ילדים שהם שלך, אבל לא שלי!" הדמעות זלגו על לחיי.
ברחתי במהירות בחזרה למעלית ולחצתי על הקומה השלישית. הלכתי לחדר האורחים האהוב עליי, נכנסתי לתוכו והתיישבתי שגבי צמוד לדלת.
אלוהים, איזו מסיבה אסון.
***
אל תדאגו, תום לא עד כדי כך כועסת (:
אני רוצה להודות לכל הקוראות המדהימות שלי, אתן מושלמות! אתן תומכות בי ומעודדות אותי לכתוב, אני כל כך אוהבת אתכן ומעריכה את מה שאתן עושות!
אוהבת המון המוןןן ❤
תגובות (15)
אני אוהבת אותך מלאאאא ושכן תכעס אננ ממר אןהבת את אליאב אבל אני לא רוצה שהם יהיו ביחד. אליאב הוא בן זונה( הכי מושלם שהכרתי) תמשיכייי
אומייגד.
תגידי לי, אין לך רגשות?! די, אני בוכההה
ואליאב, לך תזדיין עם רועי וליאור.
אוחחחח בנים הם עם חרא!
אימלה בא לי לבכות
אני עדיין מתה על אליאב למרות שהוא זבל אחד גדול !
ואנ שונאת את אופיר.
שתמות כבר.
שלא ייפרדו פליזזז
דייייי זה כזה מושלם !!
בבקשה תעשי עוד פרק היום! בבקשה בבקשה בבקשה !!!
דייי נו תמשיכי ושאופיר הזונה הזאת תמות כבר!!!!
תמשיכי
פרק מושלם!!! תמשיכי מתה על הכתיבה שלך!!!
איוש אליאב כזה מעצבן אבל בכל אופן אני עדין חושבת שהוא מדהים ! וקדימה למרות הכל אני מצפה לחתונה ! תמשיכי …:)
תמשיכיייי דחוףףףף
בנים הם באמת חרא, אבל חייבים לסלוח להם (-:
תמשיכי מהר פלייייז!!
ואני רוצה שאופיר תמעד על משהו או תחטוף מכה והתינוק יופל בטעות!!!!
אויש, אליאב, אתה כל כך מטומטם!!!!!
אבל אני עדיין אוהבת אותו (-;
המשך היוםםם!!
או מחררר!!
גברים בני זונות!
כמה הם מעצבנים הם יכולים להיות
תגידי לייי כמהה.
לא עזרת לי כשכתבת שתום לא כועסת כול כך
אז מההה אני כועסת.
הם חייבים סטירה, ואני מתנדבת להיות הראשונה!.
חוץ מזה הפרק היה כמו תמיד, מושלם!
מחכה להמשך❤️
שתום תכעס.. למרות שזה נראלי מה שכולם עושים
תמשיכי מהרר מחכה להמשך
תמשיכייי כבררררר אני במתח שיא אני לא יכולה לאכול