ג'יני ובן פרק 15

gabi22 03/04/2015 977 צפיות אין תגובות

כשהתעוררתי בבוקר בן לא היה לידי, חיפשתי ומצאתי אותו במטבח. "היי, הכנתי לך ארוחת בוקר" הוא חייך. הוא ממש השקיע "יש לי תחרות בעוד כמה חודשים, אני חייב להתחיל להתאמן" הוא אמר "אז היום אני הולך לבלות המון בים, רוצה לבוא?" הנהנתי בשמחה. אני כל כך אוהבת לראות אותו גולש ושהוא משתף אותי בתחביב שלו.
הגענו לים. התיישבתי מול הים והוא התחיל להתאמן, הסתכלתי עליו, קראתי ואכלתי אבטיח, היה לי ממש כיף. פתאום מישהו עשה עליי צל בזמן שנחתי. קמתי והסתכלתי על הבן אדם וזה היה לוגן. "היי לך, מה את עושה כן?" הוא חייך והתיישב. לא היה לי נעים, בכל זאת בן לא אוהב אותו. "לא נעים לי להגיד אבל אתה היריב המושבע של חבר שלי" אמרתי במבוכה. "כן.. אני יודע, אז מה?" "לא יודעת, אני לא רוצה לפגוע בו או בך.." המשכתי. "תראי.." הוא התחיל, הוא היה ממש נאה, אני חייבת להודות שהוא כן מצא חן בעיני באיזשהו מקום. טיפשה! את עם בן! הוא בכלל לא מוצא חן בעיניך. "אני לא חושב שאם אני וחבר שלך לא מסתדרים זה אומר שאנחנו לא יכולים לבלות.." הוא קרץ "אני… מניחה שזה נכון" אמרתי בהיסוס. הוא חייך חיוך גדול, והלך לקנות לי ארטיק. בזמן שאכלנו את הארטיק בן התקרב, ישר לוגן קפץ ואמר "אחי, אני סתם יושב ומדבר איתה" חשבתי שבן יתפרץ אבל הוא רק נשם עמוק ואמר "זה בסדר, אני בוטח בה." חייך ונישק אותי. הוא התיישב איתנו. למרות שאפשר היה להרגיש את האויבות בניהם הערכתי את זה שבן התיישב ולא הרחיק אותי מלוגן ישר. זה נתן לי לראות שיש בנינו אמון, משהו אמיתי שקורה פה. אחרי חצי שעה לוגן הלך, כנראה זה כי בן התחיל קצת להתקרב אליי יותר מידי, לחבק ולנשק אוי מלא אבל כבר לא היה לי אכפת. "ביי לכם.. נתראה מחר" הוא אמר ושלח מבט מעוצבן לבן. "אני לא סובל אותו" בן אמר. "אני יודעת, אני אתרחק סליחה" נישקתי אותו "על מה? זה לא שעשית את זה בכוונה.
חזרנו הביתה וכשנכנסנו אמא של בן חיכתה לנו בכניסה. "אמא, מה את עושה פה?" אמר בן בקרירות וחיבק אותי. "בן, תחזור הביתה כבר. זה מגוחך אתה לא יכול לגור איתה" היא אמרה והסתכלה עליי בזלזול "אתה לא רואה שהיא הורסת את המשפחה שלנו?!" נבהלתי והייתי בשוק. לא ידעתי מאיפה זה הגיע, אני באמת הורסת את המשפחה שלו? התחלתי לבכות. "יופי אמא, כמו תמיד את הורסת לי את החיים. תלכי עכשיו אם את רוצה את הסיכוי הקטן הזה שאני אמשיך לדבר איתך." הוא אמר ופנה אליי "דיי את לא צריכה לבכות הכל בסדר" הוא חיבק אותי. הרגשתי מוגנת כשהוא סביבי ונתתי לעצמי להתפרק, כל כך נעלבתי מאמא שלו. "אמא. תלכי." הוא אמר בקול מאיים, לא הייתה לאמא שלו ברירה והיא הלכה. "אני.. ל.. לא רוצה להרוס.. את ה..ה.. המשפחה שלך" אמרתי תוך כדי בכי. "על מה את מדברת?! המשפחה שלי נהרסה בגלל אמא שלי, כי היא גרשה את אבא שלי, אוקיי?! היא מאשימה את כולם חוץ מעצמה, אין מצב שהיא תודה בטעויות שלה, אני לא רוצה שתחשבי לרגע שהרסת לי או למשפחה שלי את החיים. זה להפך ג'יני" הוא אמר בקול מרגיע. קצת נרגעתי אבל המשכתי להגיד "אני חושבת שאתה צריך לעבור חזרה הביתה או לפחות לדבר איתה" "לא יקרה" הוא אמר בחדות. "זה לא יקרה, לא מגיע לה, עד שאני מאושר, שאני מתאהב במישהי שעושה לי טוב היא באה והורסת לי? זה לא יקרה." "התאהבת? אני עושה לך טוב?" לא הצלחתי למנוע את החיוך הענקי שעלה לי על הפנים. "מתי כבר תביני ג'יני, אני אמרתי לך, את הדבר הכי טוב שקרה לי בזמן האחרון, בחיים בכלל. אני באמת רוצה להיות איתך לכל החיים!" "בן…" התרגשתי "אני, אני באמת באמת אוהבת אותך" התנשקנו, וואו, הוא מדהים, כל יום מחדש הוא מפתיע אותי. "דיי בואי נשכח מהיום הזה, נגיע הביתה ונראה סרט?" הוא הציע והסכמתי.
בערב לפני שהלכנו לישון אמרתי לו "אני חושבת שאנחנו צריכים לישון באותה מיטה, זה מרגיש לי מרוחק שאתה בחדר אורחים. תעבור לחדר שלי?" חייכתי. הוא אמר "נבדוק איך זה שבוע, אחרי זה נחליט" והוא עבר. היה לי כל כך כיף לישון איתו הוא חיבק אותי והרגשתי מוגנת והיה לי נעים. אף פעם לא הייתי קרובה ככה עם בחור אבל זה כן הרגיש לי טבעי איתו. הייתי נינוחה ופשוט נרדמתי, ולפני שנרדמתי הסתכלתי על התמונה שלנו וחשבתי כמה אני אוהבת אותו.


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
סיפורים נוספים שיעניינו אותך