זה ששתק.

הפעם האחרונה שהוא דיבר הייתה בגיל חמש.
הוא דיבר ודיבר, הביע את דעתו על מה שכולם מסביבו אמרו, אבל אף אחד לא שם לב אליו. הוא ניסה כמה פעמים, אבל התעלמו ממנו, וכשלא התעלמו ממנו, סתם צחקו ממנו ולעגו לו.
אז הוא שתק.

הוא הכתיף את התיק על כתפו ויצא משערי בית הספר.
זה לא היה יום שמשי. אמרו בחדשות שכנראה ירד מבול, אבל לא ירדה אפילו לא טיפה.
זה היה יום סגרירי, רוח קצת חזקה נשבה באוויר, העיפה את שערו אל פניו ושיחקה בבגדיו.
הוא אהב רוח, רוח יכלה להעביר דברים ממקום למקום, לפרוע אותם, להעיף את הקלפים ולטרוף אותם מחדש, להתחיל הכל מהתחלה.
הוא אהב לרוץ כנגד לרוח, שהרוח מעיפה אותו אחורה, מקשה עליו את הריצה, גורמת לו לאמץ את כל כוחותיו.
אבל הפעם הוא לא רץ.
הוא רק הלך, התיק על כתפו, נהנה ממגע הרוח על פניו, מחייך כנגדה.
אבל אז הם הגיעו.
הוא קפא על מקומו, מביט בהם בחרדה.
הוא ידע מה הם רוצים ממנן.
והוא פחד.
אחרי שנייה הוא הסתובב מהר וניסה לרוץ לכיוון הנגדי, אבל גם שם היו ילדים.
הם הקיפו אותו מכל הכיוונים, מצמצמים את המעגל.
אחד מהם צעד קדימה.
"למה אתה לא מדבר?" הוא התקרב וגיחך. "מה אתה אומר, אתה חושב שנצליח לגרום לך לדבר?" הוא נעמד מולו והביט לו בעיניים.
הילד הביט בו מלמטה, עיניו מביעות פחד וחרדה.
הוא צמצם עיניים בזעם. "תדבר!" הוא הכניס לו אגרוף בבטן.
הילד התכווץ.
זה כאב.
והכאב התפשט בכל גופו כמו רעל.
אבל הוא לא דיבר.
הוא נשך את שפתיו בחוזקה, עיניו מלאות דמעות, ולא אמר כלום.
הם לא מבינים?
הוא כבר לא יכול לדבר!
הילד בעט בו ברגליים והפיל אותו על הרצפה.
שאר הילדים פשוט הביטו בהם.
ולא עשו כלום.
הוא נפל על הקרקע, ידיו התמלאו דם כשניסה לעצור את עצמו.
כאב לו.
בכל הגוף.
אבל הוא לא דיבר.
הילד בעט בו ברגליים.
הוא בעט בו בבטן.
הוא בעט בו בפרצוף.
הוא בעט לו בידיים.
ואז הוא צרח.
הוא צרח מילה אחת.
"די!"
הצרחה הדהדה בכל הרחוב.
שאר הילדים העיפו מבט זה בזה בחרדה וברחו משם.
ורק הוא נשאר.
הוא קם במאמץ, מוחה בחולצתו את הדם מהפרצוף. הוא הכתיף את התיק על כתפו ופנה ללכת, כולו רועד מכאב, הביתה.
הוא הגיע לבית שלו. הוא נכנס לחצר של הבית והלך אל הדלת. הוא הוציא מתחת לשטיח את המפתח של הבית, הכניס אותו בכל המנעול, וסובב. הוא נכנס הביתה.
אף אחד לא היה שם, כרגיל.
הוא לקח משהו ועלה לחדרו.

הפעם האחרונה שהוא דיבר, הייתה בגיל חמש-עשרה.
היא הייתה בחדר שלו, כשאחז בסכין בידו הימנית.
הוא אמר; "להתראות."