זאת אני עונה 2 פרק 13 -מתאהב בה יותר.

נקודת מבט דניאל:
"אז חזרת לזה?"
בן שאל אותי בקול נואש כשהתיישבנו במקום.
"הכי כיף ככה, בלי מחויבות, בלי אחריות,בלי דאגות ובלי אלף פעם סליחה ביום,ומיליון פעם שאתה אומר לה שאתה אוהב אותה, והיא לא מבינה שאתה מאוהב בה כבר יותר משלוש שנים, מהיום שהכרנו עד עכשיו וכמה אני מצטער על מה שעשיתי, ואיך אני מת לנשק אותה בכל פעם!"
אמרתי בנשימה אחת.
"כן, הכי כיף ככה"
הוא גיחך.
"תמות"
אמרתי לו והוא צחק.
"משהו מצחיק בן?"
המורה שאלה את בן שהחניק את צחוקו בבת אחת והמשיכה לכתוב על הלוח.
"הפרצוף שלך"
הוא מילמל בעוד החנקתי צחוק.

"אני לא יכול יותר בן"
אמרתי לו כשבחורה התרחקה מאיתנו אחרי שדחיתי אותה.
"עם בנות? אתה מנסה לרמוז לי משהו?"
הוא שאל והתרחק על הספסל שישבנו בו.
"לא דפוק"
אמרתי ברצינות בזמן שהוא צחק.
"אני רוצה אותה. את אלינור"
אמרתי ומתחתי את ראשי אחורה.
"גם אני לא יכול יותר.
לשמעו אותך מתלונן כל הזמן! תיהיה כבר גבר ותלך אליה! להילחם עליה,להשיג אותה.
רק תעשה משהו"
הוא הטיח בפני.
"והנה ההזדמנות שלך"
הוא אמר והצביע עם ראשו לאלינור שבדיוק יצאה משערי בית הספר לבדה.
זרקתי את התיק על כתף אחת והתקדמתי אליה במהירות.

אז כל הקטע של "לך תשיג אותה" לא הלך לי טוב עד עכשיו…
אני הולך אחריה במרחק של כמה מטרים רק כי אני מפחד.
מפחד מהתגובה שלה, מפחד שהיא תדחה אותי שוב , ומפחד שהיא תשבור את הלב שלי כמו בכל פעם שהיא מסרבת לי.
היא חצתה את הכביש כשהאור ירוק ואין סימן למכונית מסביב.
מכונית התקרבה במהירות אור לאלינור שלא שמה לב אליה כלל.
"אלינור!!"
צעקתי ורצתי אליה במהירות שיא.
הלב שלי דפק במהירות, רגליי עפו לכיוונה וידיי הושטו קדימה, וראשי רק זעק אליה.
דחפתי משם את שנינו והתרסקנו על המדרכה כשאני שוכב מעלייה.
"אלינור! את בסדר??"
שאלתי מודאג בוחן את פנייה היפות.
"כן, דן, אתה… הצלת אותי"
היא אמרה עדיין בהלם וחיבקה אותי.
לא יכולתי להישאר אדיש למצב ועטפתי את זרועותיי סביב גופה.
"התגעגעתי אלייך"
פלטתי כשהיינו מחובקים.
היא התנתקה ממני.
"אה, נכון אני דיי מעלייך"
אמרתי כשנזכרתי שאני שוכב מעליה.
התרחקתי מעט.
היא משכה אותי אליה בחזרה כשאחזה בצווארון חולצתי.
"תודה"
היא אמרה והביטה בשפתיי ואני בהיתי בה.
היינו צמודים, צימצמתי את הפער הקטן שהיה ביננו.
"אמרתי לך שאני אוהב אותך?"
שאלתי אותה כשאני מביט בשפתייה משתוקק לטעם שלהם.
"יותר מידי"
היא אמרה מחייכת.
שפתיה ריפרפו על שלי בעדינות וכבר לא יכולתי.
ריסקתי את שפתיי על שפתיה בתשוקה, מנצל כל רגע .
גופי היה צמוד לגופה המושלם ושפתיי היו צמודות לשפתייה.
פתחתי את פיה מעמיק את הנשיקה.
"אני מאוהב בך"
מימלתי תוך כדי הנשיקה.
"ולצערי גם אני"
היא לחשה מנשקת את שפתיי בחוזקה.
לאחר דקה של נשיקה ממושכת ומלאה ברגשות התנתקנו באיטיות.
קמתי ממנה עוזר לה לקום.
"את בסדר נכון?"
שאלתי אותה בדאגה.
"כן, יותר מבסדר"
היא חייכה אליי מסמיקה.
"אני מאוהב בך אלי"
אמרתי לה מביט לתוך עייניה.
"אני לא מצליחה להפסיק"
היא אמרה מגחכת.
"וטוב שכך"
אמרתי כששנינו מתחילים ללכת לכיוון ביתה.
החלקתי את ידי אל תוך ידה בזהירות מחכה לתגובה שלה.
היא חייכה אליי חיוך גדול והחזיקה את ידי בידה.
אני מאוהב כבר שלוש שנים, והיא מצליחה לגרום לי להתאהב בה יותר.