עצב- פריקה (?)

אני לא יודעת למה, אבל כואב לי.
זה אפילו לא כאב, זה סתם עצב שחודר.
זו לא ההרגשה הזו של המדבר, ולא ההרגשה של אבל, זו סתם הרגשה עמוקה,
הרגשה של עצב.
זה כאילו שכפו לי, ישר לנשמה, את כל הצרות והבכי שנמצא,
כאילו אספו את הכל, לדלי קטן ושחור,
וישר שפכו לי הלב, בלי לחשוב על ההשלכות שיש.
ועכשיו כולי דביקה, מלא בחומר חסר נשמה, וכל היום אפשר רק לבכות, כי העצב הזה חודר עמוק עמוק.
ואני לא יודעת למה,
הוא בא פשוט סתם ככה,
ואפשר לקרוא לו עצב,
רק לא מדבר ובהחלט לא אבל,
כי זה סתם עצב שחודר,
עמוק עמוק וישר ללב.