שינוי זה לא רע ~ פרק 22 ~ סוג של סיפור ערסים (המשופר)
פרק 22:
נ.מ. שון.
הגענו לים והתיישבנו קרוב למים על החול החם.
"אני הולכת להביא שתייה מישהו רוצה?" שאלתי והרדתי את חולצתי כדי להתאוורר מהחום המזוויע שהיה באותו היום.
"כן אני רוצה בירה" אלירן אמר. הוריד את החולצה גם כן ונשכב על המגבת שהוא פרס.
" גם אני יפה שלי" רון אמר לי לאחר שנשכב גם הוא כמו אלירן מכסה את עיניו במשפקי הטייסים שלו.
" כן גם לי" שיר אמרה הורידה את שמלה ונשכבה על המגבת.
לקחתי כסף מארנקי והתקדמתי אל עבר הבר.
"מה אפשר להביא ליפה כמוך?" הברמן אמר וקרץ כשהגעתי אל הבר.
"ברמן שבאמת יש לו סיכוי" אמרתי והוא הלך.
לאחר כמה שניות ניגשה אליי בחורה.
"אפשר לעזור לך?" היא אמרה בחיוך וקיפצצה במקום.
"ארבע בירות בבקשה" אמרתי באדישות והיא ניגשה למקרר.
"תודה" אמרתי והושטתי את ידי לכיס האחורי שלי כדי להוציא את הכסף .
"זה עליי" שמעתי קול גברי מאחוריי.
"לא זה לא" אמרתי לאחר שהסתובבתי והסתכלתי עליו בבוז.
"נו את עדיין תקועה על זה? זה קרא לפני שנה!" הוא קרא מאחורי כשהתרחקתי ממנו והתחלתי לחזור אל עבר המקום שישבנו בוא.
"מה כבר ביקשתי? שתעלם לי מהחיים אחרי ששברת לי את הלב? פעם אחת תעשה מה שאני אומרת לך." אמרתי והסתובבתי אליו בחדות.
"נו אמרתי שאני מצטער. תני לי לפצות אותך." הוא אמר ושם את ידו על מותני.
ירקתי על החול שלישו והמשכתי ללכת.
"תסתכלי עליי כשאני מדבר אלייך" הוא אמר בכעס ותפס לי את היד מה שגרם לי כמעט לשפוך את כל הבירה.
"מה אני רכבת ההזדמנויות? חלאס קיבלת את הצאנס שלך" אמרתי והלכתי משם מהר.
"חשבתי שאמרתי לך להסתכל עליי כשאני מדבר!" הוא צעק בכעס וסובב אותי מהכתף.
שפכתי עליו את הבירה והוא נשף בכעס.
"צריכה עזרה שון?" שיר שאלה בחשד ותפסה את ידי כשהרמתי אותו בדרך לכאפה שמגיעה לו.
"לא משנה" אמרתי בעצבים והסתובבתי מתחילה ללכת משאירה את שיר שם.
"מה קרה" רון שאל כשחזרתי והתיישבתי בעצבים על המגבת.
"כלום" אמרתי ונשכבתי
"שון מה קרה" הוא שאל אותי בחשד.
"אמרתי שכלום אלוהים!תרד ממני כבר!" צעקתי בעצבים והלכתי לשיר.
"אני שונאת אותו!" אמרתי בייאוש והנחתי את ראשי על הבר בעודי מתיישבת על הכיסא.
"זה היה סהר נכון?" היא שאלה בחשש.
הנהנתי בייאוש.
"הוא חוזר לפה כולו מציק ובטוח בעצמו וגורם לי להרגיש לא בטוחה בקשר שלי עם רון כאילו כלום! מה אם אני אפגע שוב? גם סהר הבטיח הבטחות והפר אותם! מה יגרום לרון לא לעשות את זה?" שאלתי אותה בלחץ.
"זהו אנחנו נפרדים!" אמרתי בהחלטיות.
"וואוו שון בואי לא ניקפוץ להחלטות פזיזות" היא אמרה.
"רון לא יעשה לך את זה ראית כמה הוא השתנה בשבילך? וכמה את השתנית בשבילו? לא זורקים את זה לפח" היא אמרה .
"זה העניין! תראי איך השתנתי בגללו! מה לא הייתי בסדר בשבילו איך שהייתי קודם?!" שאלתי בייאוש.
"תראי מה אני לובשת לעזאזל!" אמרי והצבעתי על הבגד ים המתוק שלי.
"זה שינוי לטובה שון. פתחת את הלב שלך למישהו שוב. את מקבלת החלטות נכונות ואת עןבדת בשביל העתיד שלך. השינוי שלך מדהים" היא אמרה ושמה את ידי על כתפי.
"אוף אני לא יודעת מה באלי. יימאס לי מרון אני יודעת את זה."אמרתי בייאוש והנחתי את ראשי על הדלפק.
"יימאס לך ממני" שמעתי קול מאחוריי.
הסתובבתי וראיתי את רון עומד מאוכזב.
"לא רון זה לא מה שאתה חושב" אמרתי וקמתי מהכיסא
"עזבי. פשוט עזבי." הוא אמר והלך באכזבה.
"רון בבקשה תקשיב לי!" תעקתי והלכתי בעקבותיו.
"רון!" צעקתי בייאוש.
"אני חושב שאנחנו צריכים הפסקה"
תגובות (1)
וואי פרק מושלם תמשיכיי