אגוז
כשאתה מחייך
משהו בתוכי נפצע.
כמו העין שלי, שדומעת.
אתה, כולך יבש,
ומשהו בתוכי מתקשה.
כמו אדמה סדוקה,
שבורה מצער.
הסדקים כמו פצעים
ורוחך על האדמה
מנגנת על פצע פתוח
כאילו הייתי חליל.
בקצה אצבעותיי הרגשתי אותך
נכנס ויוצא הנה
אי אפשר לתפוס
שקעתי. והשמש זרחה
האירה. קליפה שבורה
של אגוז שלא קיים,
פנימה.
תגובות (9)
מממ ביקורת?
קראתי את השיר כמה פעמים, כדי לראות אם מקריאה לקריאה זה מתפרש בצורה שונה..וכן, זה קורה.
פעם אחת על הכאבים.
פעם אחרת על אהבה גדולה.
ושוב, ושוב..
שיר יפייפה, והשורות הקצרות מעצימות את המסר..
אבל זה קצת מכור כי אני אוהב את הכתיבה שלך בלי קשר, אבל כשאת כותבת דברים כאלה זה באמת ראוי לתגובה.
שאי ברכה וסעי לבריכה..ציפור קטנה :)
היי ציפורי
אני מעריכה את התגובה שלך 3>
תודה יקירי.
והסוף זה- שכשהיא לא מצליחה לתפוס את רוחו היא שוקעת והשנש זורחת ומאירה קליפה שבורה בלי אגוז.
תודה תודה תודה לך (:
יש לך כתיבה מעולה. משום מה כשקראתי את השיר זה גרם לי לחייך, מאוד אהבתי.
האאא? וואיי תודה ספיר ! (:
אני צריך אותך..דברי איתי כשיש לך זמן :)
אני כאן (:
אני אף פעם לא בצאט כי אני לא מהמחשב… מייל?
[email protected]
יש לי משהו לשאול אותך:)
מדהים. אהבתי והתחברתי.
תודה לך (: יש לך בחירה מעניינת של שם