הלב מתעקש עלייך -פרק 10
"מה לעזא.." ועוד משהו פגע בחלון שלי. התקרבתי לחלון שלי והסתתרתי מאחורי הוילון.. ראיתי את ג'ייק זורק אבנים פתחתי את החלון ואבן כמעט פגעה בי… למזלי הספקתי להתכופף "תגיד לי אתה נורמאלי?! אתה יכול להעיר את ההורים שלי ככה.. וכמעט הוצאת לי עין!" צעקתי – לחשתי עליו. "אני מצטער.. אני לא ידעתי שתפתחי את החלון עכשיו"
"מה את צריך?"
"רק רציתי לדעת אם את בסדר ואם ההורים שלך לא הרגו אותך"
"אני אהיה בסדר אם תלך עכשיו וההורים שלי לא יתפסו אותך"
"תקשיבי… את יודעת שאני לא רוצה לגרום לשום נזק רק.."
"ג'ייק אני מתחננת…. נדבר מחר.. אני גם ככה עייפה ורוצה לישון.. ויש מחר בצפר"
"טוב אני מצטער… אני אבוא לאסוף אותך לבצפר"
"מה.. לא..אבל…" אבל ג'ייק רק נפנף בידו והלך.
"עם מי את מדברת שם?!" קראה אמא שלי מלמטה.
"זאת לא אני.. זה הטלוויזיה.."
"וזה הקול שלך כי….?"
"כי זה פשוט דומה בגלל שאתם למטה ואני למעלה וזה.."
"טוב לכי לישון"
"טוב טוב.." נשכבתי במיטה וניסיתי להרדם אבל התמונה מהאגם לא יצאה לי מהראש.. 'יכול להיות שזה סבא שלו?.. לאא הם יותר מידי דומים.. הוא אמור להיות דומה לאמא ולאבא שלו אם כבר..ויש מצב באמת דמיינתי? כאילו באמת המים מטשטשים..והם גם מים לא הכי נקיים בעולם… אהה!! טוב זהו אני מפסיקה לחשוב על זה'
אחרי כמה זמן נרדמתי.. סוף סוף.. בבוקר התעוררתי מאוחר מידי וכעסתי על ההורים שלי שלא טרחו להעיר אותי.
"למה לא הערתם אותי?!" שאלתי כשלבשתי נעליים ונשמעה דפיקה בדלת
"מי זה?" שאל אבא שלי ונעץ בי מבט
"רק ידיד שלי… הוא בא לאסוף אותי לבצפר"
"הידיד שאיתו הלכת וחזרת רטובה?!"
"אולי… בייייייייייייייייי" אמרתי וסגרתי את הדלת.
"את בסדר?" שאל אותי ג'ייק בזמן שמשכתי אותו לבצפר.
"אנחנו נאחר.. למה באת כ"כ מאוחר?!"
"לא יודע.. קמתי מאוחר.. למה התארגנת כ"כ מאוחר?"
"כי גם אני קמתי מאו…"
"תזהרי!" אמר ג'ייק ומשך אותי אליו שנייה לפני שהאוטו פגע בי.
הוא חיבק אותי והרגשתי איך הלב שלו פועם במהירות, איך הוא נושם כמו מטורף ואיך שהאחיזה שלו מאיימת לחנוק אותי.. אבל למרות הכל הרגשתי מאושרת.
תגובות (2)
תמשיכי מהר
יאאאי כל הכבוד לך!!! תמשיכי :)