-מרד מעורים-וואן דיירקשן- פרק 28
יתי בשוק, פרי בחיים לא עשתה לי את זה… היא תמיד פה בשבילי ואני בשבילה…
שקעתי בחלום שחור… מה שאומר שחלמתי… אבל על כלום.
הרגשתי רע… לא בגלל זאיין… ואפילו לא בגלל פרי.
כל התקופה הזאת שעברתי בזמן האחרון… הפרידה, החזרה, הפרידה(נראה לי). שכחתי את הארי, עכשיו שאני חושבת על זה לא דיברתי איתו כבר חודשים, הוא עבר דירה עם ג׳מה ואמא שלו, לא מזמן… ואפילו לא דיברתי איתו, חשבתי רק על הבעיות שלי… והארי?! הוא הדבר הכי קרוב אליי בעולם, לרגע הרגשתי כל כך מתומתמת שהעברתי את הזמן בבכי על זאיין, קמתי על הרגליים ולקחתי את הטלפון, חייגתי: ׳הארי׳… זה צלצל , באותו רגע חשבתי, ״מה אני אגיד לו?״,
שיחה:
הארי:״היייייייייי מה קורה?״ הוא צרח לי באוזן ונשמע שמח שהתקשרתי
אני:התגעגעתי…
הארי:אני יושב פה כבר שעות וחושב עלייך…
אני:אז עכשיו אפשר לדבר ולא לחשוב אחד על השני!
הארי:חחח נכון
אני:אז מה עם אקס פקטור?
הארי:את צריכה אותי בשביל לדעת? יש לך את זאיין! וואי איך אני שמח שחזרתם!
אני:אהה כן, אמרתי בלחש…
הארי:אוי לא, אני כבר מרגיש שמשהו קרה…
אני:ואתה אכן צודק ידידי היקר!
הארי:ליאן המשוררת חחח
אני:אל תצחק!
הארי:לא צוחק… די נשמת חיי, מה קרה?, הוא שאל כשהתחלתי לבכות…
הסברתי לו בדיוק מה קרה… הייתה שתיקה.
הארי:תראי אני…
אני:אני יודעת… אין לך מה להגיד!! אני בן אדם דוחה!
הארי:די אל תגידי את זה… את בן אדם מדהים, אני בטוח שזאיין יסלח לך, אם הוא סלח לך בפעם הקודמת הוא ייסלח גם עכשיו, הוא אוהב אותך יותר מדי!
אני:כבר לא, אם הייתי במקומו גם אני לא הייתי רוצה לדבר עם עצמי יותר…
הארי:כן… ליאן אני אחזור אלייך! הוא אמר וניתק…
יופי, חשבתי לעצמי, גם חבר שלי גם חברה הכי טובה לי וגם בן דוד שלי, עדיף לי כבר להתבודד באי בודד, לפחות זה לא ייפגע באף אחד… ואז עלה לי רעיון, נכון הוא קצת פסיכי, אבל זה עדיין רעיון!
חייגתי אל שון:
שון:אהובתי החליטה לחזור?
אני:תרגע ומהר, התקשרתי בשביל משהו אחר…
שון:מה?
אני:זאיין.
שון:ביי
אני:רגע רגע שון… אל, אל תנתק…
שון:אני מקשיב…
אני:אני צריכה שתעזור לי…
שון:מה קרה?
הסברתי גם לו…
שון:אני מבין…
אני:תעזור לי?
שון:רק כי אני אוהב אותך…
אני:גם אני אותך… מאוד!
שון:חחח אני אעשה הכל… בעצם כבר יש לי רעיון, רוצה להיפגש?
אני:כמה שיותר מהר…
שון:אני בטוח שייקח לך שניות להתארגן… אז נתראה עוד שעה בפארק…?
אני:בשביל זאיין אני מוכנה לצאת גם בפיג׳מה, תפגוש אותי עוד חמש דקות…
שון:כן המפקד…
אני:ביי…
ניתקתי, כבר הייתי לבושה ומסורקת… הסתכלתי במראה וראיתי בחורה יפה, ״אם זאיין לא רוצה אותך…״ אמרתי לעצמי ולא המשכתי את המשפט, ירדתי במדרגות ועברתי דרך המטבח, ותאמינו לי אם זו לא הייתה הדרך היחידה לצאת מהבית הייתי קופצת גם מהחלון…
״לאן?״ שאלה אמא כשהתקרבתי אל הדלת… ״לפארק״ עניתי במהירות ובתקווה שתניח לי… ״עד שבע לא יותר״ ענתה וסגרה את הנושא, יצאתי מהדלת והתקדמתי לפארק…
תגובות (2)
תמשיכי, את מכניסה את לואי לסיפור?
אם את צריכה בשבילו בת זוג פליז תני ליייי
תמשיכי! סורי שלא הגבתי מלא זמן..
תקופת מבחנים ועוד כל מיני..