Gods VS stars – פרק 1
~נקודת מבט של לוסי~
אני נלחמת מול הארי סטיילס. הוא הבן של איריס, לכן לא כל כך טוב במלחמות פנים אל פנים.
אני מפילה אותו על הגב.
הוא צועק "אהאה זה כאב!" ואני מחייכת לעברו מושיטה לו את ידי "אתה צריך ללמוד להילחם! זה דווקא קל!"
"מדברת הבת של אל המלחמה! זה לא בא טבעי כמו לך, את יודעת!"
"מה לעשות? אני טובה בזה! ואני בטוחה שאבא גאה בי"
"חה"
אני מקימה אותו על רגליו. השופט מכריז "לוסי הייל בת ארס ניצחה בקרב!"
אני מחייכת ויורדת מהבמה.
השופט מעניק לי את הגביע החמישי שלי ברציפות, זה שבע שנים.
אני לוקחת אותו ומעניקה לצ'אייניג טייטום, אח שלי מצד ארס.
הוא מחייך ומסתכל אל עבר ביתן ארס "ניצחנו!!!!"
כולם מריעים לו.
אני מחייכת.
החבר'ה מהביתן מרימים אותי על הכתפיים וצועקים "לוסי! לוסי! לוסי!", "חה ניצחנו את כל הלוזרים!" "שובבבב! ניצחון!"
אני מגלגלת עיניים. הביתן הזה והאחים האלה הם חשובים לי מאוד. אני לא אאכזב אותם!
"ארס! אבא! ניצחנו עוד קרב בשבילך! יחי האל ארס!" אני צועקת.
כולם מריעים וצעקים אחרי, "ארס חזק! ארס גאון! ארס אל המלחמה! ארס אל המלחמה!"
כולנו מוחאים כפיים. מורידים אותי מהכתפיים שלהם.
מחמיאים לי על כך שניצחתי וגאים בי.
אני יוצאת מאולם התחרויות לעבר אולם האוכל.
שם הביתן שלי יערוך חגיגת ניצחון.
כרגיל. שום דבר לא יוצא דופן.
אני השגתי להם את הניצחון הזה! 'ארס,' אני חושבת 'אני מקווה בשבילך שאתה גאה בי, אחרת אני אפרק אותך!' אני צוחקת לעצמי.
אני מסתכלת על השמיים ומחייכת.
אני מורידה את ראשי ומתחילה לרוץ לאולם האוכל. רצינית ודרוכה.
כשאני מגיעה לשם אני לוקחת את מנת הבשר שלי, וחצי ממנה הולך אל אבא שלי. אני שולחת את הבשר אל האש.
האש לוקחת אותו. ברצון.
אני חוזרת למקום שלי, גאה על היום.
היו לי היום 6 קרבות ובכולם ניצחתי.
5 מהם היו בנים. הייתה בת אחת. אותה ניצחתי במהירות ובנחישות.
אני נוגסת בבשר שלי וטעמו עולה לי לראש ואני מתחילה לטרוף אותו.
לפתע אני רואה שאחי, אוסטין חסר.
אוסטין הוא אח שלי מכל הכיוונים. אותה אמא, אותו אבא. רק בגלל שאמא שלנו התחתנה לפני שהיא הולידה אותו, שם משפחתו הוא מאהון.
ושלי הייל.
בזמן שאני חושבת על זה הוא מגיע ומתיישב לידי. אני שואלת אותו בלחש "איפה היית? פספסת את כל הכיף! ניצחנו!"
הוא מחייך ומחבק אותי "יש!!!" הוא צועק, גורם לכמה אחים בשולחן להיבהל.
"תענה על השאלה שלי!" אני צועקת. הוא מגלגל עיניים לעברי. תכונה נפוצה בקרב בני ארס.
"נער חדש. נתקלתי בו ודיוניסוס אמר לי להראות לו את המקום"
"השיכור הזה לא חשב על זה שאני דואגת לך, הוא יותר מדי עסוק ביין שלו" אני אומרת, לא שמה לב שהוא בדיוק נכנס לחדר.
דממה משתררת.
אני מביטה בו והוא אומר בקול כועס "לוסי הייל! אני מבין את זה שביתן ארס ניצח היום,זה פעם חמישית ברציפות. אבל! אין לך שום זכות כזו או אחרת לדבר עליי בכלל! ועוד על היין שלי" הוא אומר ולוקח לגימה מהבקבוק יין שלו.
"דווקא יש לי!" אני נעמדת. כל החדר מסתכל עלי ועל המנהל- אל היין האדיר. הם בוחנים כל תנועה שלנו "פעם הבאה שאתה לוקח את אח שלי לעשות סיור לאיזה נער חדש ולא מנוסה, תודיע לי!" אני אומרת לו ומסתכלת לו הישר בעיניים.
הוא נרתע.
"אוקיי.." הוא אומר, זז ממני. אוסטין מסתכל עליי באימה כשאני מתיישבת. "מה כבר אמרתי?" אני מחייכת אליו וקורצת. "משוגעת" הוא לוחש.
"בכל מקרה, הסיבה שאני כאן היא לא כדי לגעור בך, נערתי. והנער החדש הוא אינו 'לא מנוסה' אלא צריך ללמוד על הכוחות שלו, ואת תעזרי לו בכך!" אני דופקת את ידי במצחי.
"הנער הוא לא נער רגיל!" כל החדר משתתק שוב ובוהה בדיוניסוס בתדהמה. גם אני "הנער הוא בנו היחיד של אל השאול. האדס" אני בולעת רוק.
הנער נכנס דרך הדלת. יפה מראה.
אני מסתכלת עליו.
"לנער יש שם כמובן," דיוניסוס לוגם מן היין שלו. "השם הוא.. אממ.. מה הוא?" הוא שואל, שיכור את הנער.
"קמרון דאלאס, אדוני" אומר הנער.
אוסטין מסתכל עליי,מצמצם את עיניו.
"הוא מוצא חן בעינייך, נכון?" הוא לוחש. אני בוהה בנער ואז שמה לב לדברי אוסטין.
"מה? לא! אני פשוט בוחנת מקרוב את מי שאני הולכת לאמן!" אוסטין מהנהן בציניות לעברי.
אני מגלגלת את עיניי ומחייכת לעצמי.
אולי הוא צודק?
תגובות (0)