The spirit

נסענו ליד הים,
לא חיבקתי אותו כי פשוט הרגשתי את הרוח בין האצבעות שלי.
כל כך נהינתי מההרגשה הזו של הרוח,
איך היא מדלגת לה בין הרווחים באצבעות.
לא היה אכפת לי שמלא חול עף עלי והכאיב לי,
החול הזה מזכיר לי את האנשים הקנאים שכל פעם שרואים שהרוח עושה לי טוב אז הם יחפשו להכאיב לי.
אבל כמו שהרוח העיפה את החול אלי היא גם העיפה אותו ממני.
כמו שאני מעיפה את האנשים.
הרוח הזו גרמה לי להרגיש את החופש,
את זה שאני יכולה לעוף לאן שרק ארצה, כל עוד ארצה בזה.
הרוח הזכירה לי שאני יכולה גם להגיע לכל מקום, אני רק צריכה להשתמש בעצמאות שלי.
כי אף אחד לא יעזור לי להעיף את עצמי.
הרוח ניסתה לסחוף אותי איתה, הרוח לא חשבה שיש לי מחויבויות לעכשיו, שלמרות שכל כך בא לי לעוף אני חייבת להישאר עם רגליים על הקרקע.
אני כ'כ מקנאה ברוח שעברה בכל איזור בגופי, כי היא יכולה לעשות מה שהיא רק רוצה
ואני לא.
כל כך אהבתי את הרוח הזו, לכמה זמן של הנסיעה שהייתה באמת הרגשתי את עצמי, את מה שאני רוצה לעשות, מה שאני רוצה שיקרה, נכנסתי לחלום שלי שהכל מתגשם בו.
הרוח גרמה לי להאמין בהכל, שלפעמיים לעזוב את כל מה שיש על הראש זה לא משהו רע.
שלפעמיים לא לדפוק חשבון זה רק מה שיעשה לך טוב.
שלפעמיים אנשים זה רק מכשול שרק רוצה לגרום לך לעצור.
הכי חשוב זה להנות מהנסיעה, להנות מהרוח. להנות מעצמך. להנות מהחופשיות שמוטלת בידך.