כל כך צפוי

הם חברים !! כמה צפוי !………….
נהיה לי שחור בעיניים אבל לא שחור רגיל שחור מפחיד שחור שהוריד לי את החיוך שחור שהראה לי כמה מפגרת הייתי שחור ששבר לי את הלב לשתיים שחור שקבר לי את הרגשות ,שחור שהפך אותי .
הכל התחיל לפני חצי שנה , זה היה טקס יום השואה אני הייתי אמורה לרקוד עם להקת הבצפר , היינו כולם כבר מאחוריי הקלעים המנהלת חפרה בנאומה כרגיל , כמו כל טקס .. ואני דיברתי עם חברות שלי שהיו בצד השני של הבמה ופתאום ראיתי אותו כל כך חתיך ועוד במדים החולשה הכי גדולה שלי הרגשתי כאילו אני עוד שנייה מתעלפת הסתכלתי עליו והוא הסתכל עליי התחלתי להסמיק אז הורדתי את המבט והוא הוריד אחריי , הוא היה ביישן כזה אבל חמוד שלא יאמן , אייך לא ראיתי אותו עד עכשיו בבצפר ?! בקיצור קוראים לו ניר והיה לו קטע קריאה בטקס … כמו שאתם מבינים כל הטקס בהיתי בו כאילו העיניים שלי לא יכולות להסתכל על שום דבר אחר ולמזלי היינו צריכים לעשות שלוש טקסים כאלה (לשכבות ז-ח ט-י יא-יב) בסוף הריקוד בטקס הראשון עלינו לסטודיו שהיה צמוד לבמה וכל הלהקה ישבה שמה עד סוף הטקס ואני כמובן שסיפרתי לחברות שלי והזהרתי אותן שלא יתקרבו אליו ! למה חבל אני צריכה אותן נושמות וחיות.. הטקס נגמר אז כולנו חזרנו שוב פעם למאחורי הקלעים להתכונן לטקס הבא אני וחברות שלי יורדות במדרגות לבמה ואיזה הפתעה נועה כבר תפסה אותו … (נועה היא איתי בלהקה היא גדולה ממני בשנה והיא נחשבת לאחת המקובלות בבית הספר אני אישית בקשר טוב איתה) הם ישבו שניהם ביחד מתחת לסולם על הבמה שהיא מנסה לפלרטט איתו וואלה הולך לה , חברות שלי ישר שמו לב לפנים שלי אייך ירד לי החיוך ברגע וניסו לעודד אותי . התחיל הטקס השני וכל הטקס הם ישבו שניהם לבד מתחת לסולם ודיברו וצחקו ואני עמדתי בצד השני וקינאתי אבל לא יכולתי לעשות עם זה כלום וככה העברתי את שתי הטקסים האחרים . וככה עוברת לה חצי שנה שכמעט כל יום אנחנו מדברות עליו כמאט כל יום אני בוכה להן עליו וכלום לא משתנה עד לפני שבוע בערך …
זה היה בדרך הביתה אני וחברות שלי סיימנו ת'לימודים והתחלנו להתקדם לכיוון הבית ונחשו מי מאחורינו על אופניים חשמליות ועוד שניי חברים ? נכון הוא … ניר נוסע לו מאחורינו וככה כל הדרך הוא מנסה לעבור אותנו ולהמשיך אבל אכשהו זה יוצא שהוא חוזר אלינו וממשיך איתנו לאותו כיוון וזה היה ניראה כיאלו חברים שלו ניסו לגרום לו להיתקע בנו בכוונה כאילו הם שמרו על זה שאנחנו והם נהייה קרובים הם נתקעו בנו כמה פעמים והמשיכו , זה מאוד הזכיר לי את מה שחברות שלי עושות לי כשאני מספרת להן על מישהו שנידלקתי וכבר התחלתי לקוות ויומיים אחריי זה חברה שלי באה אליי ואומרת לי שהיא מצאה את השם משפחה שלו אז חיפשתי אותו באינסטגרם .. וכמובן מצאתי אז עקבתי אחריו ואחריי שניות ספורות הוא החזיר לי עוקב שמחתי .. ופתאום הוא נתחיל להפציץ אותי בלייקים ועלה לי חיוך מטורפת על הפנים כאילו הודיעו לי שזכיתי במיליון שקל . אחריי כמה ימים יצא לי לדבר עם נועה על הטיול השנתי שלנו כי שתי השכבות שלנו יוצאות ביחד בגלל השביתות ביטלו לנו את הטיול ואכשהו הגענו לנושא של חברים ופתאום היא אומרת לי שיש לה חבר שאלתי מי זה ?היא אמרה לי : ילד מהבית ספר ……. ניר
הם חברים !! כמה צפוי !………….
נהיה לי שחור בעיניים