ספור בלי שם פרק 4

שכבתי במיטה עם אוזניות באוזניים מאזינה לכל מני שירים עצובים שבכלל לא הבנתי איך הגעתי אליהם .
האזנתי עד שהגיעה השיר של הביטלס ששמעתי פעם שעברה במחשב .
השיר די יפה כלומר התאהבתי במילים שלו הם ממש מרגשות וכל כך נכונות עבורי .
אבל עדיין הייתי מאט עצובה הרגשתי שיש לי אבן על הלב ולא יכלתי פשוט לקחתי קפוצ'ון מהארון והלכתי לגן .
השעה היית כבר שמונה בערב . שמעו את הקולות של הינשופים והעטלפים בחוץ . הכוכבים זרחו וצבעו את השמיים באורות . הלילה אני כל כך אוהבת אותו . אני אוהבת לשבת בחלון ולהתבונן על הירח זה מרגיעה אותי אבל משום מה החלטתי ללכת לגן הרגשתי שאני חייבת היה לי מין דחף כזה וצדקתי .
כשהעתי לגן ראיתי את ניק יושב לבדו על הספסל האהוב עלי כאילו הוא ידע זאת .
התקרבתי לאט ובשקט רציתי להפחיד אותו מאחורה ו…בו !
"או מה מצב אלי ? "
"ראיתי שקפצת בקטנה אל תנסה להסתיר זאת . מה אתה עושה כאן ? "
"אני ..אהה אני סתם יושב .למה מה את עושה כאן ?"
התבוננתי בהבעת פניו היה מאט תסכול . "אה סתם אני אוהבת את הגן הזה . ההורים שלי היו נוהגים לקחת אותי ואת אחי הקטן כשהם היו עוד בחיים "
הורדתי את ראשי ודמעה בוגדנית פרצה .
"אני מצטער , לא התכוונתי להזכיר לך " הרמתי את מבטי אליו והוא הסתכל עלי .
"לא , לא אל תבכי , לא התכוונתי אני באמת מצטער " הוא קם אלי בתקיפות וניגב לי את הדמעה .
העיניים שלנו נפגשו בהקרבה עד שהרגשתי את הנשימות שלו על האף שלי מתרסקות . עמדנו כך למשך כמה שניות ואז התרחקתי מעט וישבתי על הספסל.
הוא לא הבין אותי אבל התחלתי לפוצץ את הרגשות שלי בלי שום שליטה .
הוא רק בהה ובהה .
"אני לא מצליחה להמשיך בחיי בלי לחשוב על החיוכים שלהם לדקה .אני כל כך מרגישה בודדה אני מרגישה ריקה בלעדיהם .הריקנות הזאת בוגדת בי כל יום מחדש ! כשהייתי בחודשים הראשונים לבד היה לי טוב ועכשיו אני מרגישה לבד וחסר לי את מה שהיה לי קודם .כואב לי והבכי כבר ברח לבחוץ והוא שמע אותי בוכה . אני מתוסכלת כבר עברה שנה ואני עדיין מתוסכלת ! "
לרגע הפסקתי לדבר והיית דממה רק הרעש של הרוח ששררה באותה דקה ברחוב נשמעה .
הוא הסתכל עלי ושתק לא היה לו מה להגיד .
"אני מטומטמת , אני מצטערת לא הייתי צריכה" קמתי מהספסל ורציתי ללכת .
"תישארי איתי בבקשה " הרמתי את ראשי וראיתי אותו דומע לא ידעתי מה להגיד ומה לעשות .
"ניק אני …" "ששש רק תשבי איתי עוד קצת לא יותר מי זה אני מרגיש בטוח איתך אני מרגיש שאני יכול לספר לך כל דבר בעולם אני .. אני לא יודע אני לא רוצה שתחשבי דברים אבל אני מרגיש שאני מכיר אותך כבר שנים ."
השפתיים שלי התהדקו וניהיו יבשות השתתקתי לא ידעתי מה לענות .המשכתי לשבת איתו על הספסל עד שלוש לפנות בוקר .הצפורים כבר התחילו להתעורר ושתינו ידענו והרגשנו שטוב לנו ככה .
ראיתי שהטלפון שלו צלצל ללא הפסקה לא יכולתי לראות מי זה .
לבסוף שאלתי "למה אתה לא עונה ?" "זאת מילי " הופתעתי מאוד "למה אתה לא עונה לה ? " "כי רבנו ואני מעדיף לשבת איתך עכשיו כדי להכאיב לה "
לא הצלחתי לעקל את מה שהוא אמר ועוד הוא צעק את זה כלומר הוא צעק עלי .
אני בכלל לא מעניינת אותו בעצם הוא עשה את זה דווקא למילי . הרגשתי אכזבה חזקה בליבי אך ידעתי שאם אבכה זה יראה ילדותי .
"אני חושבת שאתם צריכים לדבר " הוא הסתובב אלי במבט של "מה?"
"את חושבת ?" "כן אני בטוחה שהיא עכשיו דואגת ואוהבת אותך זה בטוח ."
"את חושבת שזה באמת ככה ? " "נו כן מה אתה ילד קטן ? בטח שזה ככה יאאלה תענה לה "
הוא ענה לה והתרחק והתרחק והתרחק עד שלא ראיתי אותו עוד . הרגשתי אומללה מה חשבתי לעצמי שהוא יסתכל עלי בכלל ? הוא סך הכל ביקש שאשאר כדי שהעביר לו זמן .
הרגשתי מושפלת ומעט מאוכזבת מהגבר שחשבתי שהוא בשבילי . קפלתי את הידיים שלי לאגרופים במקום שאצרח מרוב עצבים וקמתי ללכת הבית .
הגעתי הבית והחלטתי מראש שמחר לא אלך לבית הספר אבל כמו תמיד הגיעה הבוקר וברנדה חפרה לי עם שירים מפעם .
"בוקר טוב עולם בוקר טוב " שמעתי אותה מזמרת על הבוקר פותחת לי את הטריסים בכדי שהשמש תיכנס לי לחדר .
שמתי כרית על הראש שלי . "הלו, אלי מה יש לך היום ? " "אני לא מרגישה טוב ברנדה די !"
"אלי ? השקרים הקטנים האלה לא עלי !קומי לפני אני אשפוך עליך דלי מיים ".
"ג'ייק , מותק תגיד לאחותך שתקום היא לא קמה לבית הספר " "אוו הבנתי הבנתי קרצייה אחת אני קמה ".
קמתי מהמיטה עייפה העיניים שלי עדין היו סגורות נכנסתי לשירותים ופתחתי את המים באמבטיה והלכתי לארון להוציא בגדים .
לפתע הבחנתי שאני בכלל מתחילה היום את הלימודים מארבע עד שבע בערב.
"ברנדההההההההה " צעקתי רותחת מעצבים אני מתחילה בארבע היום .
"אה אוקי מותק מצטערת אני זזה לעבודה ביוש ".
חכמה גדולה חשבתי לעצמי מי ילך לישון אחרי שהעירו אותו כאילו פרצה מלחמה .
מילאתי את המים באמבטיה ונכנסתי לנוח שם .
המים היו חמים אוו אני מתה על אמבטיה זה כזה כיף . מזל שלקחתי את הפלאפון עוד מלפני ושמתי בשירותים לפחות אשמע שירים .
נכנסתי לטלפון וראיתי הודעה מג'ייק .:אלי , דרק שואל מה נסגר מתי את רוצה שתפגשו ?" אוו חמודים רק אל תגידו שאתם עוד פעם רוצים לחזור !מכוערים שכמותכם !"
הססתי לרגע מה לענות ואז נזכרתי שבמקרה של אתמול והבנתי שאין לי איתו שום סיכויי הבנתי שאין לי ברירה ואני חייבת להמשיך ושלחתי לו בחזרה "ההצעה לנשף בתוקף ?" הוא ענה לי "כן" עניתי לו "סבבה " ונכנסתי עם הראש לאמבטיה .
סיימתי להתקלח ושמעתי משהו מתקתק בדלת ירדתי למטה וזה היה השכן שלנו ברד . ברד הוא היה איש עסקים צעיר הוא היה בן 24והוא היה חתיך הורס .
היית לו כלבה דולי גדולה אבל חביבה על אנשים . הוא תקתק ושאל על ברנדה מתי היא חוזרת .
הייתי מופתעת ומיד סמסתי לג'ייק "מה הקטע בין ברנדה לברד?" הוא ענה שהוא לא יודע .
לא רציתי לחטט לברנדה בחיים אבל התקשרתי ואמרתי שברד חיפש אותה .
היא צחקה וצחקקה והיית נשמעת בעננים בקיצר היא הסגירה את עצמה , משהו מתחולל בניהם .
היה לי משעמם והתחלתי לנקות את הבית סתם ככה למרות שהוא היה מצוחצח השמש עייפה אותי עוד יותר החום מטיש וזה ידוע . החלטתי להתקשר לבת של חברה של ברנדה היא פחות או יותר בגילי כלומד היא קטנה ממני בשלוש שנים כמעט קראו לה מאי .
התקשרתי והצעתי לה ללכת איתי לים .אני חייבת לציין שמאי היא קטנה בגיל אבל נראת ממש בוגרת לגילה היא ילדה חביבה ואהובה על כולם יש לה שיער חום בהיר ועניים כחולות ויש לה גוף שכל בחורה היית חולמת עליו .
הוצאת מהארון בגד ים שחור ושמתי בתיק שמן שיזוף מים וכמה פירות . חיכתי שמאי תבוא וניצא לים .
לאחר עשרים דקות היא הצטיידה אצלי מול הבית ויצאנו לים . הים היה מלא באנשים חלקם הכרתי בעבר המצילים היו חתיכים אש והבנים שבים . מאי תמיד היית קרובה אלי היא הבינה אותי בלי שאדבר .
"את לא רוצה להכיר חברים תגידי?" הפנתי את מבטי אלייה .
"אני לא יודעת זה מוזר לי אני מרגישה שאין לי בטחון עצמי יותר כמו פעם ."
"אני מבינה אותך אלי אבל את חייבת , את מהממת מבפנים וגם מבחוץ תראי איך הגברים מזילים ריר עלייך ."
איזה מצחיקה הילדה הזאת צחקנו ביחד ישבנו בים עד שעה שלוש וחזרנו הבית כי הייתי צריכה להתארגן לבית הספר .
חזרתי הבית התארגנתי ויצאתי לבית הספר החיוך לא ירד מפני הרגשתי מאושרת לא יודעת למה אבל הבילוי עם מאי עשה לי טוב על הלב עד שראיתי את מילי .רגע זאת מילי ? לא , לא יכול ליהיות אבל זה ..זה לא ניק !
אוי לא היא בוגדת בו ? לא היא לא יכולה לעשות לו דבר כזה נעצרתי למשך כמה שניות התבוננתי איך היא מנשקת לו את הצוואר על הספסל שאתמול ישבנו אני וניק עד הספסל שהוא שיחק בי רק בשבילה לא האמנתי למראה עניי פשוט רציתי לברוח ולמחוק זאת מהזכרון שלי ולהמשיך ללכת לבית הספר .
"אליי" שמעתי קראות נעצרתי זאת היית מילי .
"זה לא מה שאת חושבת …אני לא אני.."
"מילי תעזבי אותי בשקט זה לא מעניין אותי .. " "בבקשה אל תגידי לו .."
התעצבנתי מאט מפני שניק היה לי חשוב "איך את יכולה ליהיות כזאת
אנוכית ?אחרי כל מה שהוא עושה בשבילך את מתנשקת עם משהו אחר ? לא מגיעה לך אחד כמוהו את יודעת ..?"
היא הסתכלה עלי מופתעת "תגידי על מי את חושבת שאת יוצאת ? את תשתקי ולא תגידי לאף אחד מה שראית יודעת למה ?"
"למה ?"שאלתי אותה
"מפני שכולם בבית ספר ידעו ששכבת עם דרק " …לא הבנתי מאיפה היא הביאה דבר כזה "מה ? זה לא…זה לא נכון !"
"אז כדי לך לשתוק "היא נזפה בי והלכה .
הבטן שלי התכווצה מצד אחד רציתי לקרועה לה את השיער ומצד שני חשבתי שזה באמת לא ענייני .
החלטתי שאני לא מתערבת והמשכתי ללכת לבית הספר .