״מתעורר לי בלילה מסיוט שחלמתי,אך מהר אני מבין זאת המציאות שמכה בי ״ פרק 10 ׳השריפה׳

•אבישג•

5 חודשים עברו,השוטר הזה בשם ציון נכנס לכלא,זאת לא הייתה הפעם הראשונה שהוא חוטף נערות,הוא היה מנסה להתנקם באלה שרצחו את ביתם,אבא שלי היה העורך דין של זה שרצח את ביתו…
זה חודשים די קשים עבורי,ניסיתי בכל כוחי לעזור לעצמי,לחזור להיות אבישג של פעם…אך לא יכלתי
משהו תקע אותי…
בגלל שסיימתי עם הלימודים ואני כבר מוותרת לעשות עוד שנה
התחלתי לעבוד,מלצרות,המרחק ביני לבין אריאל היה הכי קשה,רציתי כל כך לחזור אליו אבל בכל רגע שתקתי וברחתי…
זה היה פשוט בלתי נסבל!
אחרי כמה חודשים אליאור ואוראל הודיעו לנו שהם מחכים לתינוק…יהיה מוזר לראות את אליאור אבא..
היום אליאור מארגן מסיבה בבית
כולם מגיעים כמובן…

״ואיי!,הוא מושלם״,צחקה אוראל כשהיא ולירון נוזלות ריר על איזה אחד..מודה שהוא היה די חתיך
״אבישג!…את קשה״,לירון אמרה לי שקועה על הבחור
״אני הולכת להביא לי לשתות״,אמרתי והלכתי
הבית היה מפוצץ ורועש,יצאתי לבחוץ וישבתי בקצה הבריכה
״את מאלה שלא אוהבות רעש?״,שאל איזה אחד,כשהוא התקרב יותר ראיתי שזה אותו אחד שהבנות נדלקו עליו
״כנראה..״,אמרתי ושיחקתי עם ידי בבריכה
״אני יכול לשבת?״,שאל
הסתכלתי עליו והרמתי כתפיים,הוא חייך והתיישב לידי
״את לא טיפוס דובר הרבה אה?״,שאל והסתכל עלי
״מעדיפה פשוט לשתוק…״,חייכתי,חיוך מזויף ועצבני
שישתחרר קצת!
״טוב אני מתחילה להיות עייפה״,אמרתי וקמתי
אבדתי שיווי משקל כשאני על העקב,כמעט נפלתי והוא תפס אותי
״ואו!…להיזהר נשמה״,חייך
השתחררתי מימנו
״תודה..״,עניתי והתחלתי להתקדם לעבר חדרי
עליתי ונעלתי את עצמי,נעשנתי על הדלת ונאנחתי…
החדר היה קריר אז הדלקתי את המזגן על חום
נשכבתי על מיטתי ועייני היו שקועות על התקרה
אחרי כמה דקות החדר התחיל להיות חנוק,קמתי לכבות את המזגן
הוא התחיל לעשות רעש מוזר,עליתי על כיסא כשלפתע ראיתי להבה קטנה שמתחילה לגדול
נתפסתי על הצינור של המזגן,והחלקתי עם הכיסא כשהגז של המזגן עף לי בפרצוף
דפקתי צרחה מרוב כאב ונפלתי לאחור
ואז ראיתי שחור…

•אריאל•

ישבנן על הספה ועישנו נרגילה,היה הרבה צחוקים
כל דקה זרקתי מבט לעבר אבישג…
היא כל כך חסרה לי
כשהיא יצאה לבד תיכננתי ללכת אחריה אבל ראיתי שהיא מתכוונת להיות לבד..
״ואוי יש פה ריח חנוק״,בן אמר
״מהנרגילה..״,אליאור אמר לו
באמת התחלתי להרגיש ריח חנוק,וזה לא היה מהנרגילה
״יש שריפה!״,צעקה נערה וחלק יצאו בריצה מהבית
אליאור קם מהר וראינו שזה מלמעלה
״מאיפה זה בא?״,שאל בלחץ
חיפשנו מאיפה השריפה הגיע וזה בא מהחדרים
״אלירן קח את הבנות וצאו מכאן!״,אליאור צעק
עלינו לחדרים לבדוק שאף אחד לא למעלה
״איפה אבישג?״,שאלתי בדאגה
מכל האנשים דאגתי רק לה,כולם יצאו לחוצים ומשתעלים
השריפה התחילה להגיע עד למסדרון
״זה בא מהחדר שלה!״,צעק אליאור בלחץ
בלי לחשוב פעמים רצתי לעבר המסדרון מנסה להגיע לחדר של אבישג
״אריאל זה מסוכן מידי!״,אליאור צעק לי וניסה לתפוס אותי
״אבישג בחדר שלה!״,אמרתי לו בלחץ ורצתי בלי לחכות לו
מדף שעלה באש כמעט נפל עלי אבל הצלחתי לברוח
נתתי בעיטה בחוזקה בחדר של אבישג
״אבישג!״,צעקתי
לא ראיתי כלום,לא היה לי אוויר,האש חנק אותי
השתעלתי ללא הפסקה
לפתע ליד המיטה ראיתי את הרגלים שלה
דלגתי על כמה קרשים שעלו באש ורצתי לאבישג
היא הייתה מוחסרת הכרה,על פניה הייתה כביה ודם על ראשה
״אבישג!״,צעקתי בקול צרוד,השתעלתי בחוזקה
הרמתי אותה בזרעותי וניסיתי לצאת
מדף חסם לי תיציאה
אך אני יוצא מכאן?!
כבר לא היה לי כוח,זה חנק אותי ולא היה לי יותר אוויר
נפלתי על הרצפה עם אבישג וראיתי מטושטש
״אני מצטער קטנה שלי…״,אמרתי בקול חלש
לא היה לי יותר כוח,לא יכלתי לקום ולהציל אותה
לפחות אותה להציל,משהו שלא עשיתי לפני חצי שנה
תפסתי אותה,לפחות אם נמות אז זה יהיה ביחד..
התחלתי להרגיש אך אני מתחיל לעזוב…
ועייני נעצמו…