אני והמפלצת-פרק ראשון

״אתה חייב לגרום לה להתאהב בך ולבטוח בך,וכאשר הזמן יהיה נכון,תביא אותה לכאן״
״כן״
״ותזכור,אסור לך להתאהב בה״
״כן״,אמרתי מילים אלה בביטחון מוחלט,אילו רק הייתי יודע מה הולך לקרות…

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

הבטתי לעבר השעון אשר תלוי על הקיר הסגול בהיר,רק שש שלושים וארבע.
׳יש עוד זמן עד שהאחרים מתעוררים׳,חשבתי לעצמי ונאנחתי.
׳אני עדיין לא מאמינה שאני הולכת להיתחתן,אבל זה לטובת הממלכה,הרי אני אהיה המלכה של הממלכה יום אחד ואני צריכה לדאוג להסכמי שלום,חוץ מזה,ויליאם הוא נער נחמד,אבל אני לא יודעת אם הוא מוכן להיות מלך,אחרי הכל זאת אחריות גדולה׳,הבטתי בשעון עוד הפעם,שש שלושים וחמש.
׳אולי כדאי שאני פשוט אקום ואכין לעצמי ארוחת בוקר,הרי אני לא אוכל לחכות עוד חצי שעה עד שכולם יקומו׳,חשבתי וקמתי מהמיטה הגדולה שלי,הולכת לעבר החלון,מתבוננת בנוף.
׳עוד כמה שנים אני אשלוט על הממלכה הזאת,אני אשפיע על החיים של התושבים׳,עצם המחשבה גרמה לצמרמורת.
ניגשתי למטבח בקומה הראשונה בשקט,משתדלת לא ליצור שום רעש מיותר.
פתחתי את המקרר לבדוק מה אני יכולה להכין.
׳אולי ביצת עין?,או טוסט גבינה?,אני אכין לי ביצת עין׳,החלטתי והוצאתי שני ביצים וסגרתי את המקרר,הנחתי את הביצים על הלוח שיש ולקחתי מחבת,הדלקתי את הגז,הנחתי את המחבת,והכנתי לי ביצת עין כמו שאני אוהבת.
העברתי את האוכל לצלחת והתחלתי לאכול.אחרי שסיימתי חזרתי לחדרי בקומה השנייה וחזרתי לישון בתקווה שהפעם אצליח לישון שינה שלווה.

–כעבור זמן מה–

התחלתי להתעורר מעט למשמע קול רך ונעים.
״מריאנה״,שמעתי והרגשתי טילטול קליל.
״מריאנה,תתעוררי״,שמעתי והרגשתי טילטול קליל עוד פעם.
פקחתי את עיניי בזהירות וראיתי את אימי יושבת על מיטתי.
״שחכת?,יש לך היום פגישה עם הנסיך ויליאם״,אמרה אימי ברוך.
״היום?,לא מחר?״,שאלתי בבילבול.
״לא,הקדימו להיום מכיוון שהוא צריך לעשות משהו מחר,לא הודיעו לך?״
״בכל אופן,את צריכה להתלבש ולהתארגן,הרי זו תהיה הפעם הראשונה שתפגשי את ארוסך,לא?״
״כן״,אמרתי,מוכנה ליום הארוך שמצפה לי.