גג העולם

היא עמדה על גג העולם גבה מופנה אליי.
היא עמדה ממש על הקצה, כל-כך גבוה שזה היה כמעט מפחיד.
היא עמדה במקום בו איש לא היה לפניה, והיא איימה לקפוץ.
ידעתי שזה לא יסתיים בטוב, אם היא תיפול מהגובה הזה, היא לא תשרוד.
אני מניחה שזה נכון מה שאומרים, שככל שמגיעים גבוה יותר, כך הנפילה הייתה קשה יותר, חבל שהיא טיפסה את כל הדרך לפה לחינם.
כאשר היא עומדת בגבה אליי, אני לא יכול שלא לחשוב שהנפילה שלה תהיה דרמטית ומושלמת בדיוק כמוה, מדוייקת וטרגית עד הרגע האחרון.
היא מסתובבת אליי, אך רק לרגע, יש תחינה מסוימת בעיניה, משהו שדורש את עזרתי.
הייתי עוזר לה, באמת שהייתי עושה הכל עבורה, אבל לצערי, היא לא הייתה עושה את זה עבורי.
היא דרכה עליי ורמסה אותי, היא הרסה אותי, ולכן אני לא רואה סיבה להציל אותה.
היא מחייכת אליי, מבינה כי מעשים גוררים מעשים, וכי הישוע לא תבוא ממני.
חבל לי עליה, היא עשתה הכל בשביל להגיע לפה, ועכשיו היא תאבד את הכול ויכול להיות שאפילו את חייה.
אתם רואים, בגלל דברים כאלה, אני הולך על בטוח, אני עושה צעד אחר צעד, כל דבר בזמנו, אך היא רצתה הכול, והיא רצתה את זה מהר, ועכשיו תראו לאיפה זה הביא אותה, נכון, היא על גג העולם עכשיו, אך זה דבר זמני לחלוטין.