Guardians of the end-פרק 3-אנני

אנני שוב נשלחה לסופר על ידי הוריה, לפעמים היא הרגישה שזה רק תירוץ להוציא קצת ממסך המחשב שהייתה מחוברת אליו כמו אינפוזיה, היא שמה כמה דברים בשקית ובלי ששמה לב החלב נפל משקיתה,
"היי" היא שמעה קול מאחוריה, זה היה קאי, אחד הילדים הכי מקובלים בבית הספר שלה,
"אמ… אה… היי" היא גימגמה, היא הייתה מופתעת שהוא פנה אליה בכלל, הוא הושיט אליה את קרטון החלב,
"זה נפל לך" הוא אמר, היא לקחה מידו החסונה את החלב,
"תודה" היא אמרה בשקט, קאי הסתובב והלך לצידו השני של הסופר לכיוון המקררים הלבנים, אנני שמה את הדברים על מסוע הקופה ובהתה בקאי שמילא את השקית שהחזיק בידו בחמישה קרטוני חלב ואז פתח עוד שקית ומילא גם אותה,
"ילדה! ילדה!" קראה המוכרת, אנני הסתובבה במהירות ובטעות העיפה את שיערה החום המתולתל לפניה של המוכרת המסכנה,
"אוי סליחה!" היא התנצלה, המוכרת נראתה זועפת, אנני שילמה במהירות ויצאה מהחנות, היא הלכה לרגע לזרוק לפח את המסטיק שהיה בפיה וכשהסתובבה ראתה את קאי יוצא מהחנות אוחז בשקיות החלב, הוא התחיל ללכת ולא שם שהיא עקבה אחריו, משום מה מאוד עיניין אותה לאן הוא הולך, היא תמיד הייתה סקרנית, אבל היא העדיפה לקרוא לזה "נדחפת", היא עקבה אחריו במורד הרחוב, היא כל כך רצתה לדעת הוא הולך, גם לה לא היה ברור למה, לפתע היא הופיע מולו, ממש מול פניו, הוא קפץ בבהלה ואחת השקיות נפלה מידיו וכל קרטוני החלב בתוכה התנפצו ונשפכו,
"מה לעז…" הוא עצר עצמו מלהשלים את המילה, "איך את…" הוא היה מופתע מכדי לסיים את המשפט,
"אני ממש מצתערת!" היא התנצלה והביטה על החלב שנשפך, קאי נראה כועס מאוד, הוא דחף אותה והיא נפלה על ריצפה הבטון,
"את עקבת אחרי?!" הוא שאל בכעס,
"לא, לא, אני הולכת לסבתא שלי, היא גרה בהמשך הרחוב" שיקרה אנני,
"משתגידי, רק תתרחקי ממני" הוא אמר והמשיך ללכת משם בכעס והשאיר את שלולית החלב שנוצרה מאחוריו, אנני נכנסה לביניין זר והמשיכה להסתכל על קאי מרחוק, הוא נכנס לביניין גדול, היא הניחה את שקיות הסופר והופיע מול אחד החלונות, היא לא ידעה איך אבל היא היתה עושה את זה הרבה, החלונות היו אטומים לרעש אך היא ראתה אישה בעלת שיער שחור אסוף בקוקו גבוהה ומתוח עם פניה לקאי, לפני תנועות גופה הבינה אנני שהיא צועקת עליו, הוא עמד והסתכל עליה, אנני ראתה רק את שיערו הזהוב ושהכניס את ידיו לכיס הג'ינס שלו, האישה המאיימת הצביע לכיוון כלשהון בידה וקאי הלך לשם מיד. אנני סרקה בעייניה את הבית הגדול, הקירות היו אפורים בהירים וכל הרהיטים שחורים לגמרי, חלונות בקושי היו והרבה דלתות אפורות עמדו סגורות במסדרונות הריקים של המקום, האישה הלכה ואנני הופיע במקום בו עמדה, היא פתחה את דלת החדר שאליו נכנס קאי, החדר היה ריק ואפור, חלון גדול השקיף לכיוון העיר, המיטה היתה שחורה כמו שאר הרהיטים ומסודרת כמו שאר החדר, על הקיר נתלה לוח לבן ועליו נכתבו חוקים באדום, "אסור לאכול בחדרים, אסור להתחצף, אסור לסרב למורים ולמנהלים" קראה אנני בליבה מהלוח הבולט, "אסור לשוטט בבית אחרי השעה 19:00, אסור לצאת מהבית אחרי 20:00" היא המשיכה לקרוא אך החליטה להפסיק כי קריאת כל החוקים האלה התחילה לעשות לה כאב ראש, היא נכנסה לחדר והבחינה בעוד דלת לבנה, היא פתחה את הדלת לאט ובשקט והבחינה בקאי שעמד בגבו אליה ולא הבחין בה, הוא הוריד את חולצתו השחורה והרבה צלקות נחשפו על גבו, לא היה לה ברור ממה, הוא לבש חולצה שחורה וכבר הספיק לפני שנכנסה להחליף את הג'ינס למכנס שחור. קאי הכניס את ידו למגירה ולפני שהבינה מה קורה הוא שלף ממנה סכין והתקרב אליה,
"מה את עושה כאן?" הוא שאל, "את באמת עוקבת אחרי!" הוא קרא,
"סליחה!" היא התנצלה והרימה את ידיה בתגובה לסכין שליד גרונה, "פשוט כל כך עיניינת אותי, רציתי לדעת לאן אתה הולך" היא המשיכה להסביר, הוא התקרב אליה עם הסכין והצמיד אותו לגרונה, דווקא עכשיו שכל כך רצתה להעלם היא לא הצליחה,
"אם מישהו ידע על מה שראית כאן אני אדע" הוא הזהיר אותה, "ולא כדיי לך שזה יקרה, ברור?" הוא שאל, היא הנהנה בפחד ונעלמה משם, היא הופיע שוב בביניין הזר בו הייתה קודם, היא לקחה את השקיות מהסופר ורצה לכיוון ביתה במהירות הכי גדולה שיכלה.
זה רישמי, זה הפעם האחרונה שהיא הולכת לסופר!