עולם הסוף
זהו הסוף השקט והדומם
סוף ערפילי אפל ושומם
שום אור לא יעלה ממעל לחשכה
שום אור לא יגיע וילטף אותך
אתה עומד קפוא בים של אפר
העולם קרוע בלי שום תפר
הכל אפור מגעיל וקר
איפה העולם שהיה כל כך יקר?
קרן אור מסתננת דרך ענני הסער
מחדירה בך אמון מעל לכל הצער
אתה מתקרב צעד צעד לעבר האור המיוחל
נטרף בדעתך שאין זה רק מזל
ופתאום כשנראה שחזרה התקווה
פוצה האדמה את פיה בתאווה
אתה צונח למטה במהירות גדולה
אל תוך ליבה זוהרת ועגולה
אתה עוצם את עינייך ומקווה לטוב
רק לא להגיע שוב לעולם הסוף
תגובות (5)
בשיר כל מילה נחשבת. נבחרת בפינצטה. אם אתה כותב "זה" אז צריכה להיות לזה משמעות. כמו זה ככה וזה ככה. לא סתם "זה זה זה זה". שים לב איך זה יוצא כשמוציאים מילים בלי תפקיד שם
סוף שקט ודומם
ערפילי אפל ושומם
אור לא יעלה מעל מחשיכה
שום אור לא יגיע וילטף אותך
עומד קפוא בים של אפר
העולם קרוע אין תפר
הכל אפור ( מגעיל?? ) וקר
איפה העולם שהיה כל כך יקר?
זה הרבה פחות עומס. הרבה יותר מבינים מה אתה רוצה. בעיניי. כזה פשוט ולעניין.
בעיקר בסוף היו לך המון תיאורים יפים אבל בהתחלה הרגשתי דחיפת תיאורים, שום דבר שהימם אותי היה מעל הרגיל ואמרתי וואו. בסדא אז היה ערפל והיה קר ואפר. מה עוזר לי ערפילי אפל שומם כמו רשימת מכולת? מה שיפה זה במקום לשמור אולי על תבניות קבועות כל הזמן זה לשבור אותן קצת. הינה
סוף שקט ושומם
סוף ערפילי ודומם. ( מחקתי מילים נרדפות כמו שקט)
שום אור לא יגיח ( שפה גבוהה)
ולא ילטף.
אתה עומד קפוא
בים של אפר.
העולם קרוע, אין תפר.
אפור וקר, היכן העולם היקר?
אין פשר.
ככה לדעתי כל העוצמה באה ומכה מהשיר שלך. זה התוכן. בלי בולשיט. בום.
אבל אולי זה רק הטעם והסגנון שלי כמובן חח
סתם ביקשת ביקורת ואמרתי לעצמי שאם זה ישנה לך משהו אולי אז יאללה (:
בעיקרון התנסיתי במשהו חדש של כתיבת שיר
א. ארוך יותר
ב. אני בדרך כלל לא מפריד בתים, ועושה הכל ביחד אז זה פעם ראשונה גם של זה
וגם כל הקטע שהסגנון שלך זה סגנון אחר משלי, אני נגיד לא ממש מבין מה את כתבת בצורת השיר שלך, אני בטוח שזה מאוד יפה אבל אני פשוט לא מצליח (תסלחי לי על הבורות) אני גם סוג של דואג שיהיו חרוזים (אני מת על זה
אני ממש ממש אהבתי את הגרסה שלך לשיר פחות את של אוליב.
אהבתי מאוד את הרעיון(:
אתה כותב מקסים מדרגת 5 ♥
תודה!!!:)