היפוך

היפוך

ויום אחד חשבתי שאני יודע הכל ויום אחד לא יודע כלום
אחר כך חשבתי שאני שמן ואז אמרו לי שאני רזה אז התבלבלתי
ואז לממש מעט זמן חשבתי שאני גבוה (כנראה שעמדתי ליד איזה גמד)
אבל אז נזכרתי שאני ממש נמוך
שרוצה כבר להתמסד עם בחורה אחת ולהתחתן ומשפחה וכל זה
אבל באותו ערב רציתי לזיין כל בחורה בעולם
ואז אהבתי כל כך את אמא ואבא שלי שעושים הכל בשבילי והם כל כך מיוחדים שניהם וכל אחד לחוד אבל מי ביקש מהם להביא אותי לעולם לעזאזל
וחשבתי שאני רוצה עולם רק עם אנשים טובים אבל שכחתי שבאותו יום מוקדם יותר פשעתי
ואהבתי את אלוהים כל כך שברא הכל ואז בכיתי על העולם הזה והרגשתי כמו איוב שאיכשהו האמין שבסוף יהיה לו טוב.
ולא הבנתי כלום על דרכו של עולם ואז, וממש יום אחרי ידעתי בדיוק מה הולך לקרות בכל מקום ובכל זמן
ואז נסעתי לי לצפון לאיזה טיול או משהו וראיתי שהכול פורח וירוק כי היה כבר האביב. אבל כשחזרתי הביתה כבר היה שרב וכל השדות הצהיבו מצמא.
ויום אחד הכול הצליח לי. עברתי איזה מבחן קשה והייתי מחוזר מבנות יפות שהיו שם בכל מקום ופנטזתי עליהן עם חיוך שרמנטי
ואז בערב הרגשתי בודד כל כך
ושנה הבאה אני יעשה כל כך הרבה כסף כי אני כל כך מוכשר רק אני מפחד קצת שלא אמצא עבודה ושאני בכלל לא כזה צריך כסף
יש מצב שאני לא נורמלי? אז איך זה שכולם חושבים שאולי אני כן. אולי להיות לא נורמלי זה באמת קצת נורמלי.
אני אדם חזק, הם אומרים לי. אז למה אני חושב שהחוזק שלי תלוי באחרים. אני מוגבל? אז למה אני לפעמים חושב שאני כל יכול.
אם הכול בידי הקדוש ברוך הוא אז למה בכל זאת לפעמים אני מתאמץ כל כך? והאגו שלי? מה אתו? יום אחד יום אחד בקומה שלישית ויום אחד במרתף. יום אחד הוא יוצא לבלות ויום אחד הוא סגור במחסן.
אתמול לא היה לי כוח לכלום והיום אני יכול לטפס על הר גבוה
עד מתי אני והוא נשתולל ונתווכח בתוך ראש אחד לו דעה אחת והחלטה אחת ודרך אחת ? עד מתי?