לילדה הכי יפה שהכרתי

אני כותבת לך;
לילדה הזו שהחיים דרכו עליה כל כך הרבה פעמים
לילדה הזו שהאנשים הרעים בעולם רסקו אותה לחלקים.
לילדה הזו ששרדה במקומות החשוכים ביותר.
אני כותבת בשבילך
כי אני יודעת איך זה מרגיש
לא לאהוב את עצמך
את יושבת שם, מרוחקת מכולם
לא מצליחה להסביר במילים
איך זה מרגיש למות מבפנים.
הייתי נותנת לך את זוג העיניים שלי לרגע כדי שתוכלי להבין גם את,
איך בדיוק אני רואה אותך.
את יפה,
כל כך יפה,
מבחוץ ומבפנים.
את,
עם השיער השחור והיפה הזה
שמסתיר לך קצת את הפנים
את,
עם העיניים החומות הטובות
והחיוך הכובש.
עם הקול שסוחף עמוק
כשאת מתחילה לדבר.
את,
עם השלווה שאת משרה
כשנמצאים לידך.
את,
עם טוב הלב
וחוכמת החיים
שגרמו לך להבין בצורה הכי ברורה,
הכי ישירה,
שלפעמים החיים
הם לא מה שאנחנו בוחרים.
את,
שנותנת את ליבך לאנשים שאת אוהבת
מתמסרת אליהם כל כולך ולא עוזבת לעולם.
נסיכה מדהימה
שלפעמים לא רואה
כמה היא יפה מוכשרת נהדרת.
אם הייתי יכולה
הייתי מזיזה את שיערך מהפנים
כדי שתשובי לראות גם דברים אחרים
חוץ מהשחור שמלפנים
הייתי גורמת לך לחייך כל יום מחדש
עושה בשבילך את כל מה שנדרש
כדי שתביני כמה מדהימה את.
אני רוצה להגיד לך;
רק אל תוותרי
תמשיכי להלחם,
זמנים טובים יותר יבואו
והכל התבהר
תאמיני בעצמך ילדה יפה.
ועד שזה יקרה אני פה לצידך מאמינה בשבילך.