פלטת צבעים הרוסה
לכל מצב רוח היה צבע מסויים בפלטת הצבעים שלי. השמחה הייתה תכולה, כמו השמיים האינסופיים, והעצב היה כחול כמו הלילה, משתלט על כל פינה אך לזמן מוגבל. את האושר ציירתי בורוד, כי הוא מזכיר לי את התקופה שבה הייתי בת 5, חסרת דאגות וכל בגד בארון שלי היה בגוון ורדרד אחר, ואת הכעס צבעתי בשחור, שסימל את התקפי הזעם שלי, בהם אני לא רואה בעיניים. עם האדום ציירתי כשהרגשתי לבד, והדם אירח לי חברה, ועם הכתום ציירתי ברגעים שהרגשתי שאני מלאת תקווה, כמו הלהבה.
גם לצהוב, סגול, ירוק, חום וכל השאר יש סיפור מאחוריהם, אך הלבן נשאר נקי מכל כתם. לא נגעתי בו בעיקר מהחשש להרוס את הצבע הטהור ביותר, הצבע שהרגיש אני. הצבעים שבפלטה הלכו ונהרסו והתערבבו אחד עם השני ורק הלבן היה שליו כמו מלאך או תינוק בעת שנתו. וכך גם אני הרגשתי בין כל האנשים, רק קצת פחות טהורה ממלאך וקצת פחות מתוקה מתינוק, אבל הרגשתי קצת שונה, ופחות מתחברת. אך החיים לא משאירים את בני האדם מושלמים, החיים מלכלכים אותנו עם בני אדם אחרים.
הלבן שבפלטת הצבעים שלי התלכלך עם כל הצבעים, עם הירוק ועם הורוד, עם הכחול והשחור, הצהוב, התכלת, האדום, הסגול, החום והכתום. חשבתי על הסיפור שמאחורי הלבן הלא כל כך לבן שלי, והחלטתי שיקראו לו אהבה, כי זה מה שהרגשתי אחרי שהכרתי אותך.
אבל אחרי כמה זמן האהבה התחלפה לשנאה, ולא הבנתי איך זה יכול להיות כשלפני רגע הייתי כל כך שונה, כל כך אחרת, הבדלים של כחול השמים וכחול המים.
אבל החיים הורסים את כולם, וכנראה שגם אותי, כי הלבן שפעם הייתי, כבר מזמן הוא לא אותו אני.
תגובות (6)
דבר ראשון, זה מדהים!
בעיני זו הבעה ספרותית במיטבה. למרות שלא בהכל אני מסכימה איתך, כמובן.
דבר שני, תיקון קטן יוכל לשפר הרבה: בעברית, יש כל שאירי פסיק, לא תבוא ו' החיבור. בחיבור שלך יש קצת יותק מידי פסיקים במקום נקודות.
ועוד דבר, הייתי ממליצה לך גם לרדת שורה מידי פעם:)
חוץ מזה, לדעתי, החיבור שלך זכאי לככב ב"בחירת העורכים"
קודם כל תודה רבה! אשמח לדעת במה אינך מסכימה. דבר שני הרגשתי צורך להאריך את המשפטים ולהוסיף ו' החיבור לאחר פסיקים, כאילו היא בוכה ונעצרת במהלך המשפט. לא יודעת חחח תודה שוב
אני לא מסכימה שהצבעים מלכלכים את הצבע הלבן.. הם מגוונים אותו.
אבל, שוב, נקודת ההסתכלות שלך בחיבור הזה היא פסימית ולכן מתאים שתגידי כאן שזה לכלוך .
לגוון לדעתי זה להשאיר באותה סקאלת צבעים ושעדיין יזהו שהוא לבן, ולכן לדעתי הלבן התלכלך כי לא מזהים אותו. אבל תודה על הכיוון חשיבה שלך :)
רעיון מדהים.
אכן יש מה לתקן. המון כנות טובה אבל כבר נכנסים יותר מדי פרטים אישיים.
אדום זה דם? נו באמת זה לא רגש -_-
על הלבן בסוף הרחבת מידי לדברים מוזרים ולא אוניברסלים שקשה להזדהות כי הם ייחודיים לך.
שמחה ואושר שממזמן לא בחייך? עוד פעם קיצוניות לחא סיבה. הרי כל הקטע הוא שכל הרגשות הרסו את הלבן. כולם. גם הטובים וגם הרעים. אז מה הקשר עכשיו שאחר כך אין טובים? זה שטות ושיקרי ולא מתאים כאן. זה מאוד שחור לבן מצידך לומר. כשבקטע הזה??? כל העניין הוא צבעים ולא שחור לבן דווקא חח
הסוף טוב לראייה סובייקטיבית וילדותית כי זה לא החיים שהרסו אותה. זו היא שמערבבת את הצבע. אפשר להשאיר אותו
אני מסכימה עם הקטע שבו כל הרגשות הרסו את הבן אדם. אתקן. אני לא חושבת שצריך להשאיר אותו כי היא ערבבה את עצמה בגללו ועכשיו היא לא אותו לבן שהייתה קודם ורק אחרי שהוא עזב היא הבינה.