בסוף הדרך עוד תהיה מאושר ? -9-

הלכתי לכיוון האוטובוס והתיישבתי ליד אופיר .
ניב עלה לכיוון האוטובוס ,הוא הסתכל עליי מבמט מצטער,התעלמתי .
הגענו למסלול השני 6 שעות של הליכה רצופה !!!
במהלך המסלול עצרנו 3 פעמים לשתות ועוד פעמים לאכול לא היה לי חשק,לא לאכול ,ולא לשתות.
שעלינו את ההר ,התחלתי להרגיש חלשה ,עייפות לא מוסברת ,הכול נהייה מעורפל וחשוך .והתעלפתי.

הדבר הבא שאני זוכרת זה שהתעוררתי באוטובוס.
פתחתי את העיניים כאב לי הראש כלכך ,לא יכולתי לזוז ,הסתכלתי וראיתי את ניב,למרות שכאב לי הראש והרגשתי נורא קמתי מהברכיים של ניב.
"אל תיגע בי !"
"תמי ..אני ,לא התכוונתי אני יכולה להישבע לך !!! "
"להישבע לי ?"
"תגיד אתה חושב שזה שהתנשקת עם אחרת זה היה הדבר היחידי באותו ערב שעשית לא טוב ?"
"אני …באמת חשבתי שתבוא ….שניהיה ביחד שלא תשתכר !!! חשבתי שאכפת לך קצת יותר ממני ,שאכפת לך קצת יותר מעצמך אבל כנראה אני לא כזאת חשובה לך כמו שחשבתי אז תעשה לי ולעצמך טובה ותתרחק ממני ! "
"תמי…אני מבין שדאגת לי אבל אני לא יכול בלעדייך,זה היה כ"כ מפגר להתנשק עם אחרת …אני חושבת עלייך,ושאני לא חושב עלייך אני חולם עלייך ,אני מרגיש אותך ליידי אני צריך אותך איתי ".
"אני מצטערת… אנחנו לא נחזור ליהות כמו שהיינו .. אם היית אוהב אותי היית מגיע שחיכיתי לך ,אם היית מכבד אותי לא היית צועק עליי כי ניסיתי לגרום לך לא לשתות אם באמת היית אוהב אותי היית נשאר שלי ,ולא רץ לאחרות ,שקצת קשה .
"תמי …."
הוא ליטף את פניי….הזזתי את ראשי וקמתי ,באותה שנייה הרגשתי שהאוטובוס מסתובב ,ואז אופיר נכנסה לאוטובוס עם בקבוק של מים.
"תמיי…… את בסדרררר??? את כנראה התייבשת !"
"כן..כן אני בסדר."
אחרי שכולם חזרו מהמסלול ,התיישבנו באוטובוס וציפתה לנו נסיעה של 5 שעות עד הבית.כ"כ רציתי לפתוח את הדלת של הבית להתקלח וללכת לישון .
באוטובוס ישבתי ליד אופיר .
באיזה שהוא שלב ,ראיתי שאופיר עוברת ליד יונתן ,וכמובן שמי שישב ליד יונתן היה ..ניב
"לאלאלאלאל אתה לא יושב כאן !"
"אין לי מקום אחר .."
"מצידי תיכנס לבג'ז של האוטובוס ליידי אתה לא יושב"
"תמי… אני רק יישב כאן לא יותר מזה ."
"אתה רק יושב כאן,אתה לא מדבר איתי ,אני לא מדברת איתך ,אתה לא נוגע,מלטף מתחכך ,בועט או יורק לעברי מובן ?"
"כן …"
"הוא ישב לידי …. כ"כ רציתי לחבק אותו ולנשק אותו ,הוא היה הראשון שגרם לי להתאהב והוא היה הראשון ששבר לי את הלב …. התעלמתי ממנו כל הנסיעה ,הוא ניסה להתקרב אליי ,ללטף אותי אבל התחמקתי וזזתי ממנו."
אחרי נסיעה של חמש שעות מעייפות הגענו הביתה !.
חיממתי את המים ונכנסתי למקלחת לשטוף ממני את מה שראיתי שלשום בחדר של הבנים.
שהגעתי לחדר התכסיתי מתחת לסמיכה ופרצתי בבכי…
זה היה כ"כ מושלם ,5 דקות של אושר למה זה היה חייב להיהרס …. וככה נרדמתי ב 3 לפנות בוקר אחרי הרבה מאד דמעות שזלגו על הסדינים עצמתי עיניים וישנתי.
בבוקר התעוררתי ליום חדש .
הלכתי לבית הספר ….והתעלמתי ממנו
ככה עברו להם שבועיים שבהם אני לא דיברתי איתו,הוא לא דיבר איתי .
קמתי בבוקר התארגנתי לבצפר ויצאתי …,עברו להם 8 שיעורים שכמובן לא הקשבתי להם .
ואז הלכתי להכניס את הספרים ללוקר והשארתי את התיק בכיתה ..
כשנכנסתי ראיתי את ניב זורק שולחנות כיסאות ,הוא בכה ,והיה ניראה כועס .
"תעופי מפהההההההה !!!! "
"ניב……. "
"תעופייי אני לא רוצה לראות אף אחדד ! "
"תעופיי ממני !!!! הוא צרח "
רצתי אליו ותפסתי אותו מאחורה הוא המשיך להשתולל
"ניב…תירגע …..תירגע "
"תעזבי אותי !!!!! הוא צרחחחח
התנגשתי עם הראש בקיר שנינו נפלנו על הריצפה ,שאני מחבקת אותו והוא עם הגב אליי …
"מה קרה ??????"
"זה אבא שלי …."הוא אמר
"מה קרה לאבא שלך ???"
"אבא שלי …."
"מה …."
"אבא שלי …נהרג."
אני לא האמנתי למשמע אוזניי..
דמעות התחילו לזול מעייני.. אבא של ניב היה בנאדם מדהים,הוא דאג קודם לאחרים ורק אז לעצמו הוא כיבד ואהב את כולם .
"איך זה קרה ?"
"הוא יצא לפעולה מבצעית בג'נין וירו בו …"
"אני …… כלכך מצטערת …."
"הוא בכה ,אני בכיתי ופשוט חיבקתי אותו ששנינו עדיין יושבים על הריצפה …"