פרדי קרוגר

הוא מתנקז לתוך החזה שלי
במחט ענקית, מנפח לי את השריר
פורע את שערותיי ועיניי
וכולא בי צרחת אימה קשה וחדה,
כמו חצץ בתוך הראש שלי
כמו הסכינים בקצות אצבעותיו
חלומות הסיוטים של מפעלי גז ומתכת
לובן שערותיי ושקף עפעפיי
הבהייה באימה קרה כקרח
בלב תופת של אור לבן
בו מחכה מנוחה רכה אוורירית
כשאת גופי מבקש לקרוע לגזרים
ואת שפיותי ונשמתי לשחרר למרומים
ריח של עור שרוף וריח בנזין
ותולעים שמתחפרות בו עמוק.