אני הבחורה ההיא. (1)
הסיפור שלי מתחיל במחנה הקיץ "וורדינר" שבאנגליה.
המחנה הזה היה הדבר הכי טוב שהוריי נתנו לי ליום ההולדת. כך חשבתי לפחות. בשבוע הראשון.
הייתי הבחורה המתבודדת, השקטה, זאת שגם אם תיעלם יום אחד אף אחד לא ישים לב. אפילו ההורים שלה. לא היו לי חברות, וכמובן שגם לא חבר. זה היה ברור. מי ירצה לצאת עם מכוערת כמוני?, אף עקום, שיער מקורזל, וגם חזה קטן. אם הייתי בן לא הייתי מסתכלת לכיווני.
אני עוברת בין קבוצות הנערים. כולם בקבוצות ואני לבד.
זו שעת ערב, כמעט לילה. אני קולטת ממרחק נער שנראה בערך שנה מעליי. הוא נראה טוב ומוקף חברים . אני מבינה שבהיתי בו יותר מדי כששאר הנערים שמקיפים אותו נועצים בי מבט ולוחשים לו משהו. לא מעניין אותי החרא שהם אומרים לו עליי. אני שומעת את הכינויים "זונה" , "מכוערת" , "שרמוטה" , אבל מנסה להתעלם. שמעתי את המילים האלו יותר מדיי בעבר ולא אתן להן לפגוע בי שוב. אני מפנה את המבט וחוזרת לחדר שלי.
אני מכסה את פי בכרית ורוצה לצרוח לתוכה, אבל אני מרגישה חנוקה ואף קול לא יוצא מהפה שלי. אני מרגישה את פעימות הלב שלי הולכות ומתחזקות.
אני מתכופפת מתחת למיטה ושולפת ממנה סכין קטנטנה. מה שאעשה עכשיו אף אחד לא יידע. אף אחד לא יידע .
אני קמה בבוקר בהרגשה מסוחררת. אני שוב לבד, כרגיל. כמובן שדאגתי להסתיר את הסכין עמוק מתחת למיטה שלי, ואת החתכים באמצעות חולצה ארוכה. אני תוהה אם אי פעם החתכים הקודמים יעלמו, וגם החדשים, ואם מתישהו אוכל לשים חולצות קצרצרות. פסלתי את האפשרות.
אני יודעת שהכתם הזה לעולם לא ירד.
אני הבחורה ההיא.
זאת שהזדיינה עם 50 גברים מבוגרים ממנה.
זאת שנתנה לכל השכונה.
זאת שעשתה לכולם.
זאת לא אני.
אני הבחורה ההיא שהפעם היחידה שעשתה סקס, היא סבלה. היא לא רצתה את זה. הוא רצה את זה. זה הוא, היצור הזה. החתיך והסקסי והמושך עם הקוביות בבטן והשיער הכי מושלם. זה שמוקף חברים והבחורות לא זזות ממנו.
אני הבחורה ההיא.
תגובות (2)
הוא יפה. אל תשני כלום, הסיפורים מהסוג הזה בסופו של דבר תמיד הכי פופולריים. הייתי שמחה אם תקראי את הסיפור החדש שלי, שהוא מדבר גם על זה, וגם על גרועים יותר.
ברוכה הבאה לאתר (-;
מאוד אהבתי את הסיפור ואת הכתיבה שלך!!
מחכה להמשך:-)