ורד קוצני 3 ~
" למה היא לא מתעוררת" שמעתי את קולו של ליאם מדבר פחדתי לפקוח את עיניי אולי הכל חלום אולי פשוט התייבשתי בזמן האחרון אני לא אוכלת טוב כן זה בגלל זה , זהו סיכמנו רוזי זה חלום את יכולה לקום.
פקחתי את עיניי לאט לאט ראיתי שהעיניים של ליאם חודרות לנשמתי מהר עצמתי א עיניי בחוזקה רבה עד שפחדתי שגרמתי לעצמי להיות עיוורת.
" אל תתנהגי כמו טיפשה אני רואה אותך את לא יכולה פשוט להיעלם. " ענה ליאם כשקולו נשמע כמלגלג על מעשיי.
" אל תדאג אני עוד שנייה יקום מהחלום והכל יחזור לקדמותו. " אמרתי כשאני מרימה את עצמי כדי שאוכל לשבת.
" למעשה אני יכולה לעשות מה שבא לי ולהגיד את מה שאני חושבת ורוצה." אמרתי שכאשר עכשו אני עומדת על שניי רגליי.
" אתה נאה מאוד טוב על מי אני עובדת אתה שווה ןכל מבט שלך אנ נמסה בתוכי " הוא מביט בי כמופתע.
" והשפתיים שלך וואו את לא יודע מה הייתי עושה להם" הפעם כשאני מתקרבת לאט לאט לפרצופו עד שיכולתי להרגיש את נישמותיו אל פרצופי.
" עדיף שלא תעשי משהו שתיתחרטי אליו אחר כך " אמר כשמבטו נוקב במבטי הוא הייה כל כך מאופק מה שגרם לי לרצות אותו יותר.
" זה לא משנה הייה לי נעים להכיר אותך ליאם אבל חבל שלא ניפגש שוב" אמרתי כשאני שוב שוכבת במיטה ועוצמת את עיניי מקווה שכשאני יקום הכל יעלם ויחזור לקדמותו.
אני עדיין עוצמת עיניים זהו זה עכשו אני יפקח אותם והכל ייגמר.
" נוו כבר הבנת שזה לא חלום " ליאם אמר שקולו מעוצבן.
" לא ללללאא זה לא קורה לי מה עשיתי שאני ימות" אמרתי בצעקות בדרכי לשירותיים כולי מבוישת מעצמי מה עשיתי.
" זה בסדר אתה יכולה לצאת" אמר ליאם שנשמע גיחוח בקולו. פתחתי את הדלת בחוזקה כשכול פני אדומות.
" בחיי לא חשבתי שמישהו יכול להיות אדום כמו עגבנייה " אוףף מה אני יעשה.
" איפה אני נמצאת ?" הפעם כשאני רצינית.
" בבית שלי" ענה בביטחון מלא.
" עכשו אני מבינה למה הווילונות בצבע כזה"
למרות מה שאמרתי החדר הייה מהמממם המיטה שבה ישנתי הייתה מיטה זוגית עגולה , בתקרה הייה מצוייר זאב אלפא בצבע לבן אפור , כל החדר הייה צבוע בצבע שמנת קסום.
" אני לא עצבתי הזמנתי מעצב מצרפת שיעצב לי את החדר. " אמר ושוב פעם אני רוצה לרצוח את עצמי , נווו רוזי תפסי את עצמך בידיים את בוגרת בת 24.
" טוב לא משהו אין מה לעשות" אמרתי
"אני יודע שאת משקרת " אמר וקולו הייה מלאה גאווה וביטחון.
"איך איך אתה יודע" אמרתי כשאני כולי מגמגמת.
" אז סבא לא הגיע לקטע הזה " אמר בזמן שאני שמתי חב שאני לא לבושה בבגדי הקודמים.
" איפה הבגדים שלי?!?" אמרתי כקולי נוטה לכעוס.
" תירגעי הם בכביסה אחותי החליפה לך אותם. " קצת נרגעתי המחשבה שליאם ראה אותי ערומה עשתה לי צמרמורת.
"ולשאלה השנייה שלי מה סבא שלך לא אמר לי?" אמרתי בזמן שליאם מתקדם לעבר הדלת.
תגובות (0)