פריק שואו- פרק 2 (אשמח לתגובות!)

האודישנים הלכו לגמרי לא רע. הרבה מפלצות מכל מקום הגיעו, אפילו מהמדינות השכנות.
לשמחתי, הצלחנו לגייס לעזרתנו כמה וכמה מפלצות חדשות: טוביאס איש הזיקית, האלה הג'יני, וינג הפיה, אקו מפלצת החלומות ונייל המומיה.
בזמן סידור המקום אחרי האודישנים, הלכתי אל אושן כדי לשאול אותה איך הצליחה להביא כל כך הרבה מפלצות. " זה דווקא די פשוט," החלה לומר. " קורדן, פנטיי ואני פיזרנו את הפליירים כמעט בכל הארץ. מלמעלה.".
" אני ממש מודה לך על מה שעשית, אושן." אמרתי בחיוך.
" אין בעיה. הרי גם אני בתוך הסיפור הזה." אמרה.
מאדי ניגשה אלינו, " אני חייבת לומר, כל הכבוד. באמת שלא האמנתי שזה יצליח." היא אמרה.
" אני חושבת שאף אחד לא האמין. אבל הצלחנו, וזה מה שחשוב!" אמרתי בגאווה.
" עכשיו כל מה שאנחנו צריכים לעשות זה לחדש את המופע." הוסיפה אושן.
שמתי לב למישהו שבא לכיווננו. לא ראיתי טוב בגלל החושך, אבל הצלחתי לזהות שזה בחור.
" היי. לעזור לך במשהו?" שאלתי.
" האודישנים, הם כבר נגמרו?" הוא שאל. " כן. מצטערת." אמרתי.
" זה בסדר. חשבתי שאולי אצליח להגיע, אבל… לא משנה." אמר והתחיל ללכת.
" מאין באת?" שאלתי בסקרנות. " מהעיר השכנה. אבל לקח לי הרבה זמן מכיוון שהתלבטתי אם לבוא." ענה.
" למה זה?" שאלתי. " טוב, אני… לא ממש כמוכם." ענה.
" וזה משנה משהו? אצלנו כל אחד שווה לאחר. זה מה שיפה בפריק שואו." אמרתי.
לפתע עלה במוחי רעיון, " אולי תוכל לבוא מחר?" שאלתי.
" באמת?" שאל. בקולו יכולתי לשמוע מעט שמחה. " כן. צר לי שפספסת את האודישנים, לכן אני רוצה לתת לך הזדמנות להראות את עצמך." הסברתי.
" את בטוחה?" שאל בחוסר ביטחון. " כמובן!" עניתי.
" תבוא לכאן בתשע בבוקר…" עצרתי את דברי לפתע. " השם שלי הוא מרקוס." אמר מרקוס.
" מרקוס. אני אינה." אמרתי והושטתי לו את היד. לחצתי אותה והרגשתי כמה היא חמה.
" תשע. באותו המקום." הוספתי. " ותזכור, כל אחד יכול להצטרף אלינו. אז אתה לא צריך להסס בגלל שאתה שונה.".
" בסדר. אז… אני אבוא בתשע." אמר מרקוס. הוא נופף לי לשלום והלך. נופפתי לו גם כן.
עד עכשיו, כלל לא שמתי לב שעל פניי היה חיוך גדול.
אני הייתי חייבת להודות בפני עצמי, שהייתה לי הרגשה טובה בנוגע לזה.
אבל מעולם לא ציפיתי שיקרה משהו כמו מה שקרה. איזו טעות עשיתי.