אם היית רואה- 3
היום בלילה חלמתי חלום מוזר ומפחיד ראיתי מאוזניים ענקיות ואני הייתי באמצע במוזן אחת עמד רודי "המושלם" ומצד שני עמדה גילי "הצודקת" הכול כך צודקת עד שזה מעצבן אפילו. ידעתי שאם אלך לאחד מהם השני ייפול לתוך תהום עמוקה וחשוכה לא רציתי שזה ייקרה לאנשים שחשובים לי ולא ידעתי לאן לפנות זה כאילו התת מודע שלי לא בטוח לגביי מה לעשות או לאן ללכת ההחלטה הייתה קשה מידי וכול פעם שפסתי לעבר מוזן אחת ובאתי לעלות חשבתי על הצד השני והתחרטתי חרטה עמוקה לגביי אחד מהם שהוא שעומד ליפול לתהום שהתחתית שלה לא ידועה.
בסופו של דבר שכבר לא ידעתי מה לעשות אני קפצתי לתהום וככה שנהיים נשארו בריאים ושלמים. התהום שהייתה חשוכה כמו החדר שלי אם תריסים סגורים בלילה דיי הפחידה אותי וחשבתי על מנורת הלילה הקטנה שיש לי לצד המיטה בצורת דובון מקסים וחמוד שהיה תמיד מרחיק את מפלצות החושך שהייתי לבד בחדר ההורים שלי קנו לי אותה שהיתי ממש קטנה.
ראיתי פתאום אור צהוב ומסנוור וממנו קול רך ונעים קרה לי ויקה ויקה עפתי לכיוונו של הקול ופתאום פתחתי עיניים זאת הייתה שלי שקראה לי. היא אומרת לי תראי איראנית רוני מלמדת ואמרה שהיא עוד מעט מסתובבת שאלתי את שלי אם רוני שמה לב שנרדמתי והיא אמרה שרוני עצמה שקעה בנמנום עמוק ממש הוכל לי כי רציתי לעשות רושם טוב על המורה החדשה ועוד ביום הראשון כנראה הייתי עייפה מכול המחשבות מהבוקר על גילי ורודי ונרדמתי.
היה צלול והמחנכת שלנו קפצה ממקומה ואמרה בטון מחויך שהיה לכם יום טוב תלמידים ולהרים כיסאות .בדרך החוצה ראיתי את רודי שהיה בכיתה בקצה המסדרון הוא הלך לכיווני אבל התחמקתי ממנו הוא נראה מבולבל שלפני שנייה ראה אותי ופתאום לא הוא שפשף את עיניו כאילו ראה חייזרים הלכתי לי בשמחה הביתה ואז מישהו תפס לי בכתף נבהלתי בהתחלה אבל אז הכרתי את היד הנעימה והמגע החם זה היה יובל . מה קורה יובלי בסדר ויקוש מה בקשר לרודי את מחליטה להקשיב לעצה של גילי או לא.
מה אתה חושב שאלתי אותו והוא אני לי בכנות מוחלטת ראיתי את זה על העיניים שלו. הוא אמר לי אני אומר שאת צריכה להסתכן ולעשות מה שהלב שלך אומר לך ולא לחיות פחד שמשהו רע היה לך עם רודי ואז זה יפגע בך לכול החיים כי אם לא תחיי את הרגע הוא יגמר ואת ממש יכולה להתחרט על זה שוויתרת על משהוא שיכל אולי להיות האהבה הכי גדולה בחיים שלך. העיניים שלי ננעלו על יובל הייתי מופתעת ממה שאמר לי באותה הרגע יובל שתמיד היה מחוספס וגברי היה בוא גם צד של רכות וזה מה שאהבתי בו יותר מכול חבקתי אותו והגעתי בזכותו להחלטה המכריע שעליה חשבתי כול היום האם לעלות על המוזן של "רודי" או לעלות על המוזן של "גילי" שמחתי מאוד ואפשר להגיד שמפולת של אבנים ירדה לי מהלב.
ובסופו של דבר היום שחשבתי שייגמר בכי רע נגמר בהכי טוב.
תגובות (0)