New life-סיפור על הארי עונה 2 פרק 6

עבר חודש. אני יכולה להעיד שהחודש הזה היה קשה בשבילי.
הלוויה של מארק הייתה, הארי בא איתי, ביקשתי ממנו והוא הסכים, אני חושבת שלא נשארו לי דמעות אחרי הלוויה הזו.
הארי והבנים החלו לעבוד על השירים לאלבום החדש, כמעט כל יום הוא הולך לאולפן להקליט, מה שמשאיר אותי לבד עם אלינור. כבר הרבה זמן שלא היה לנו זמן לבד, רק שנינו.
כשכולם באו אלינו לפני חודש ישבנו ודיברנו, לואי סיפר שהוא הכיר מישהי חדשה ונייל הביא את הבחורה החדשה שלו.
שמחנו מאוד בשביל לואי, אני חושבת שהוא מתחיל להתגבר על המוות של אלינור, הוא עושה צעד צעד אבל בסוף הוא יתגבר על כך.
״אני הולך, אני אחזור מאוחר יותר.״ קולו של הארי העיר אותי מהמחשבות ששקעתי בהן.
״לאולפן?״ שאלתי. ברור שידעתי את התשובה מלכתחילה אבל תמיד יש לי תקווה קטנה שהוא יענה לי תשובה אחרת.
״כן.״ הוא אמר.
״תהנה לאב.״ מלמלתי והוא נתן לי נשיקה קטנה בפה.
אלינור ישנה ואני ישבתי בספה, לבושה בפיג׳מה וצפיתי בטקס פרסי האוסקר של שנת אלפיים וחמש עשרה.
צפיתי בקנאה בשחקניות היפות שהתהלכו על השטיח האדום ומחייכות למצלמות שניצבו בכל מטר.
הן לבשו שמלות מתנפנפות וחלקן לבשו שמלות שקצת בד לא היה מזיק להן.
לפתע הטלפון שלי צלצל, מה שהקפיץ אותי במעט. הלוואי, הלוואי, הלוואי שזה יהיה מישהו מעניין, התפללתי לכך בכל ליבי.
״הלו?״ עניתי לשיחה לא מוכרת.
״קייט?״ קול לא מוכר ענה.
״כן, מי זה?״ שאלתי לחוצה.
״מדברים מסוכנות הדוגמנות שאליה את מדגמנת. יש קפיין חדש לשמלות כלה של מעצב אופנה מפורסם, רצינו לשאול אם את מעוניינת.״ הבחורה שמעבר לקו אמרה. נשמתי לרווחה שזו היא, הייתי צריכה את העבודה הזאת, אם אני אמשיך לשבת בבית בלי לעשות כלום, אני אתחרפן.
״אני אשמח, באיזה יום ושעה?״ שאלתי.
״יום רביעי בשעה עשר בבוקר.״ היא ענתה. זה עוד יומיים.
״אוקיי, אני אבוא.״ אישרתי.
״יופי, אני רושמת אותך. יום טוב.״ היא אמרה וניתקה.
אני חושבת שהשכנה שממול נבהלה מהצורה שבה קפצתי וצרחתי מאושר אחרי שניתקתי את השיחה עם הבחורה הנחמדה.
הייתי כל כך מאושרת שקיבלתי את שיחת הטלפון הזו, הייתי חייבת לצאת מהשגרה המשעממת שלי והשיחה באה לי בדיוק בזמן.
השעה הייתה אחת עשרה בלילה, החלטתי לעלות לישון.
הנחתי את אלינור במיטתה ונשקתי למצחה. התיישבתי במיטה שפתאום משום מה נראתה ענקית מדי.
צפיתי עוד קצת בטלוויזיה, מקווה שאולי הארי יחזור עכשיו ולא בשעות הקטנות של הלילה. הם תמיד הולכים לאיזה מועדון או בר אחרי שהם באולפן, כך שפשוט הרשיתי לעצמי להירדם אחרי שחיכיתי רבע שעה.

״בוקר טוב לאב.״ שמעתי קול לוחש באוזני ומנשק אותה ברכות.
״מממ…בוקר טוב.״ אמרתי והסתובבתי לצד השני כך שראיתי את פניו של הארי.
״איך היה באולפן?״ שאלתי ושפשפתי את עיניי.
״הקלטנו את השיר החמישי.״ הוא אמר וחייך.
חייכתי גם אני וקמתי לחדר האמבטיה.
צחצחתי את שיניי ושטפתי פנים. סירקתי את שיערי וקלעתי בו צמה.
החלטתי להתקשר ללי ולפרי ולשאול אם הן רוצות ללכת ליום כיף, רק אנחנו, בלי תינוקות, בלי גברים, רק אנחנו, חנויות הבגדים והאוכל.
״הלו?״ אמרתי שלי ענתה לי.
״היי קייט, מה קורה?״ היא שאלה.
״הכל מעולה, חשבתי שנעשה היום יום כיף רק שלנו, הבנות, מעוניינת?״ שאלתי.
״ברור שמעוניינת, חמש דקות אני מוכנה.״ היא אמרה וצחקתי.
״עשר דקות את אצלי.״ קבעתי והיא ניתקה.
התקשרתי גם לפרי, היא קפצה בשמחה על הרעיון ואני התחלתי להתארגן.
לבשתי ג׳ינס סקיני שחור, חולצה מכופתרת לבנה שמעליה לבשתי סריג שחור, נעלתיי מגפיים לבנים ולקחתי את התיק שאני הכי אוהבת.
סידרתי את הצמה מחדש כך שלא תהיה מרושלת וירדתי במדרגות אל הקומה התחתונה.
״לאן?״ הארי שאל כשהוא מחזיק את אלינור בידיו.
״עם הבנות לטייל קצת.״ אמרתי ונשקתי לאלינור.
התקדמתי למטבח ומזגתי לעצמי כוס תפוזים, ישבתי בכסא ולגמתי ממנה.
אחרי כמה שניות נפתחה הדלת ופרי ולי נכנסו ביחד.
״היי הארי.״ הן אמרו ביחד ואני צחקתי.
״היי בנות.״ הוא אמר והניח את אלינור בשטיח.
״שנלך?״ אמרתי והן הנהנו.
״ביי לאב.״ אמרתי ונישקתי אותו.
״תהני לאב.״ הוא אמר וחייכתי.
סגרתי את הדלת ונכנסנו לרכבי.
התנעתי והפעלתי את המוזיקה שאנחנו אוהבות על ווליום.
התחלנו לשיר בקולי קולות שהשיר 'L.A Love' התנגן.
לאט לאט התחלתי להנמיך עד ששמענו רק את לי שרה את השיר, אני חושבת שהיא דמיינה את עצמה על הבמה במדיסון סקוור גארדן.
החנקנו את הצחוק שלנו בעוד לי ממשיכה לשיר בקולי קולות, לא שמה לב שהיא שרה לבד.
עד שהיא פתחה את עיניה וקלטה שאני ופרי מסתכלות עליה ושהיא שרה לבד, ושלי שרה זה לא כיף לאוזניים.
״סיימת את ההופעה שלך?״ שאלתי צוחקת.
״מצחיק…״ היא אמרה בציניות ועיוותה את פניה.
״הגענו.״ הודעתי שהחניתי את הרכב בחנייה. עמדנו מול החנות של פוראבר עשרים ואחת.
״שנתחיל?״ אמרתי שעמדנו בפתח החנות.
״שנתחיל.״ הן אישרו והתחלנו לחפש בגדים שיתאימו לנו.

״זה היה כיף.״ לי אמרה שהתיישבנו בבית הקפה.
״כיף ומעייף.״ פרי אמרה וליטפה את בטנה הגדולה.
״תרצו להזמין משהו?״ מלצרית בשנות העשרים לחייה ניגשה אלינו בחיוך.
״כן, אני אקח קפוצ׳ינו וסופלה.״ אמרתי. הייתי חייבת משהו מתוק אחרי היום הארוך הזה.
״אני אקח כמוה.״ פרי אמרה ולי הנהנה.
״אוקיי, זה ייקח כמה דקות.״ היא אמרה והלכה לתת את ההזמנה.
״היי, זו קייט, לי ופרי, אלוהים אדירים!״ שמעתי מאחוריי קול של נערה.
שלושתנו הסתובבנו וראינו שלוש נערות בסביבות גיל הארבע עשרה עומדות מאחורנו, מתלחששות בינהן ומחייכות.
חייכנו אליהן והן ניגשו אלינו שחיוך של אושר על פניהן.
״אני יכולה בבקשה חתימה?״ אחת מהנערות ביקשה ואני הנהנתי. חתמתי לה על מפית נייר וכך גם פרי ולי.
כשההזמנה שלנו הגיעה הן הלכו ואנחנו התפנינו לאכול את סופלה השוקולד המדהים.

״חזרתי.״ קראתי שנכנסתי בדלת הבית.
היה שקט, יותר מדי שקט.
סגרתי את הדלת ועליתי במדרגות אל הקומה העליונה.
שנכנסתי לחדר השינה צפיתי במראה הכי חמוד ומתוק שאי פעם ראיתי, הארי ישן במיטה שעליו מונחת אלינור שישנה.
ראשה על חזהו וראשו של הארי שעון קצת על ראשה.
זה היה מראה כל כך חמוד שלא יכולתי להתאפק וצילמתי את זה לבנות ולאן וג׳מה.
הנחתי את הטלפון על השידה, את השקיות בחדר הארונות וחלצתי את עקביי. נכנסתי גם אני מתחת לשמיכה החמימה ונשקתי לראשם. הארי זז קצת אך לא התעורר ואני חייכתי כתגובה.
הנחתי את ראשי על חזהו במקום שהיה פנוי קצת ונרדמתי גם אני.

שירים שקטים שאני אוהבת העירו אותי משנתי. התרוממתי למצב ישיבה ושפשפתי את עיניי. ראיתי שהטלוויזיה מופעלת על ערוץ השירים השקטים, אך למטה, בניגוד לשירים השקטים, היה רועש.
שטפתי את פניי וסידרתי את שיערי לקוקו גבוה מרושל, כיביתי את הטלוויזיה וירדתי אל הקומה התחתונה. שמעתי את קולם של נייל ולואי וכבר הבנתי מה מצפה לי כשאני אגיע למטה.
״הו, בוקר טוב.״ נייל אמר שראה אותי.
״מה אתם עושים פה?״ אמרתי ישירות וגיכחתי. תמיד היינו ישירים אחד עם השני.
״באנו לבקר, מה, לא טוב?״ נייל אמר וחייך.
״לא, לא טוב.״ אמרתי וחיוכו נמחק.
״למה לא טוב?״ שאל.
״כי לפני שבאתם הבית היה נקי ומסודר, ועכשיו הוא נראה כמו אחרי מלחמה.״ צחקתי והתיישבתי על ידו.
״את גרה עם הארי, באמת ציפית שהוא יישאר מסודר ונקי לכמה שעות?״ הוא אמר וצחק.
״צודק.״ הסכמתי וצחקתי.
זאין וליאם ישבו בחוץ ועישנו, נייל החזיק בבקבוק בירה והארי ישב עם לואי ודיבר איתו. אנחנו הבנות ישבנו במטבח ודיברנו ביננו.
״מחר יש לי צילומים.״ אמרתי אחרי שישבנו בשקט כמה דקות.
״באמת? למה לא סיפרת לנו?״ פרי שאלה ונימת כעס מזוייפת נשמעה בקולה.
״אין לי מושג, זה כנראה ברח לי מהראש.״ אמרתי ולגמתי מכוס הקולה הקרה שלי.
״אז…למה את מדגמנת?״ לי שאלה.
״לשמלות כלה של איזה מעצב מפורסם.״ אמרתי ונתתי את המוצץ לאלינור.
״איזה כיף! תראי להם מה זה אחותי.״ לי אמרה ושלושתנו צחקנו.
״אתן באות?״ נייל אמר כשהגיע אלינו.
״לאן?״ שאלנו לא מבינות.
״אנחנו הולכים למועדון, מצטרפות?״ הוא שאל כאילו לא ידע שיש לנו תינוקות בבית ושפרי בהריון.
״ומי ישמור על אלינור וסקוט? אתה?״ שאלתי והוא גירד בעורפו כשהבין.
״ואני בהריון, אתה לא חושב שזה ייראה מוזר שבחורה בחודש החמישי תלך למועדון?״ פרי שאלה והוא האדים מהבושות.
״תירגע אירי, זה בסדר. אנחנו נישאר בבית ונצפה בסרט עם צ׳אנינג טאטום החתיך.״ אמרתי והן חייכו כהסכמה.
״או…אוקיי.״ הוא אמר והלך משם.
״היה מתאים לי עכשיו ללכת איתם למועדון ולהתפרק קצת.״ לי אמרה אחרי שהבנים הלכו.
״כן, גם לי.״ אמרתי ופרי הנהנה.
״הרבה זמן שלא יצאנו כולם ביחד.״ פרי אמרה והסתכלתי על הבית ההפוך שהם השאירו.
״בואי קייט, נעזור לך לסדר.״ לי אמרה כאילו קראה את מחשבותיי.
הנהנתי וקמתי למלא דלי עם מים. שמנו את סקוט ואלינור בעגלה והתחלנו לשטוף את הבית.
״לא! את יושבת פה ולא זזה.״ אמרתי שראיתי שפרי קמה לעזור לנו להזיז את הספה.
״אבל אני רוצה לעזור!״ היא רטנה.
״לא!״ אמרתי והיא התיישבה.
״אבל-״ היא התחילה וקטעתי אותה.
״שום אבל! את בהריון, זה יכול להיות מסוכן.״ אמרתי וחזרתי לאיזור הסלון.

אחרי שסידרנו את הכל התיישבנו שלושתנו על הספה וצפינו בסרט.
״צ׳אנינג טאטום כזה חתיך.״ פרי אמרה ואני ולי הנהנו כהסכמה.
ישבנו עם קערת פופקורן ענקית ושלוש כוסות קולה.
״אתן חושבות שעכשיו הם במועדון רוקדים לבד או עם בנות שבטח נמרחות עליהם?״ פרי לפתע שאלה. תמיד ידעתי שפרי קנאית לזאין כמו שזאין קנאי לה.
״אני לא יודעת, אבל אני מאמינה שהם לא יעשו דבר כזה לנו, הם אוהבים אותנו, יש להם ילדים מאיתנו.״ אמרתי מנסה להדחיק את מה שהיא אמרה לתת מודע שלי.
״כן, אני יודעת. זה סתם ההורמונים.״ היא אמרה ואכלה מהפופקורן.
השעה הייתה שתיים וחצי בלילה, זה היה כבר הסרט השני שלנו ומשום מה אף אחת מאיתנו לא הרגישה עייפות או תשישות.
בדיוק שנגמר הסרט השני שראינו העברנו לערוץ של חדשות הבידור.
׳חברי להקת וואן דיירקשן נקלעו לקטטה אלימה שהתחוללה במועדון בו שהו הלילה.׳ המגישה בשנות העשרים לחייה אמרה ותמונות שלהם הופיעו על הצג. תמונות שלהם עוזבים את המקום.
עוד לא הספקנו לעכל את מה שקראנו, הבנים נכנסו אחד אחרי השני אל הבית.
״מה קרה לכם?״ שאלתי שקמתי בבהלה.
על פניו של הארי הייתה חבורה אדומה, בידו של ליאם הייתה שריטה ורגלו של לואי הייתה נקועה.
״איך זה קרה להם?״ שאלתי את זאין שתמך בלואי שצלע.
״הם ניסו להפריד בין הגברים שהלכו מכות שם, אבל שלושה מהם דחפו אותם חזק כך שקרה להם מה שקרה.״ הוא הסביר ואני הלכתי להביא קרח מן המקרר.
״צריך לחבוש לך את הרגל.״ אמרתי ללואי והלכתי לחפש את ערכת העזרה הראשונה שיש לנו בבית.
״מצאתי!״ אמרתי אחרי חיפוש של כמה דקות.
הוצאתי את התחבושת מן הנרתיק הקטן והתחלתי לחבוש בעדינות את רגלו של לואי.
״לפחות עד שתלך לרופא.״ אמרתי וסיימתי לחבוש.
הארי הניח על עינו את שקית הקרח ולי שמה לליאם פלסטר על הפצע.
״אתם צריכים להתקלח.״ אמרתי כשהרחתי את ריח האלכוהול והסיגריות מפיהם ובגדיהם.
״כן, אני חושב שאני אלך הביתה.״ לואי אמר וקם.
״לא! אתה נשאר פה עד שתלך לרופא.״ אמרתי והושבתי אותו.
״אבל אין לי פה בגדים.״ הוא אמר.
״הארי ייתן לך, אתם באותה המידה.״ אמרתי והוא נאנח.
״בסדר, רק עד מחר. אני שונא שמרחמים עליי.״ הוא רטן.
״אף אחד לא מרחם עלייך, לואי. אני רק רוצה לעזור לך עד שתלך לרופא.״ אמרתי והתיישבתי לידו.
״תודה קייט.״ הוא אמר ואני חייכתי.
״אין על מה.״ מלמלתי.