זה הכוכב שלי

כוכב מונח על ליבי, תפור עליו באדיקות,
הוא לא מרפה, הוא תמיד נמצא-
בזכרונות,
בכאבים,
תמיד.
הכוכב שלי בוכה, ללא הפסקה, התפרים דוקרים את ליבי שוב ושוב, ובכל פעם שליבי נזכר בכל הזוועות-
הוא מצטמק בכאב,
לא יכול להכיל את הזכרונות הקשים,
הכוכב הפרום שלי, שנשאר לי כזיכרון אחרון להכל,
כוכב צהוב, שממבט ראשון נראה שמח,
אך מקרוב אפשר להבחין בפצעים הרבים והעמוקים שלא יתאחו לעולם,
פצעי הצעקות, הקור המקפיא, וההתעללויות הבלתי פוסקות,
כל אלה ישארו לעולם, כזיכרון אחרון.