מה אני אגיד?
מה אני אגיד?
אתמול ישבנו ביחד על הדשא, הסתכלנו על העננים.
שאלת אותי מה אני חושבת עליך, מה אני אוהבת בך.
הייתי נבוכה, לא אמרתי כלום. הסתכלת עלי במבט מוזר,
לא דברת איתי מאז.
ידעתי שבלבלתי אותך.
ועכשיו, אני אומרת מה שלא אמרתי. אני עונה לך, אם עדיין אפשר.
אני אוהבת את הריח שלך אחרי שאתה יוצא מן המקלחת ומלטף אותי.
אני אוהבת כשהאצבעות החמות שלך נוגעות בשערי, הן מרגיעות אותי.
אני אוהבת כשאתה מעודד אותי.
אני אוהבת איך שאתה נוגע בי בעדינות כשאני נפצעת,
אני אוהבת איך שאתה אף פעם לא שוכח שגם אני שם, זקוקה לך.
אני אוהבת את כולך, כל חלקיק וחלקיק.
אז מה אם יש פגמים, בשבילי אתה הכול בחיים.
אני אוהבת שהכתף שלך מתחככת 'בטעות' בכתף שלי.
אני אוהבת כשאתה מחייך אלי גם כשהכול נורא, אני אוהבת שאתה תומך בי תמיד.
אני אוהבת איך שאתה מגן עלי כל הזמן, אני פשוט אוהבת אותך.
אני אוהבת את העדינות ואם זאת את החוזק שיש בך, את כל הצבעים שמסתתרים בתוכך.
ואני מצטערת שלא אמרתי לך את זה.
פשוט לא יכולתי. הייתי מופתעת מדי.
ושתדע, שאתה החלום הכי טוב שהיה לי אי פעם.
תגובות (2)
רגע זה היה חלום?
לפכות. לפכות . בוכה בוכה. זה מה שיש לי לומר