קטע שכתבתי עכשיו, אשמח לתגובות!
(תקראו גם את ההערות בבקשה!)
ניר עקב אחרי הדמות בתוך היער הסבוך. היה נראה לו כאילו הוא הולך במעגלים, מכיוון שכל חלק ביער היה נראה זהה לקודמו כמעט לגמרי. אחרי הליכה ממושכת אחריו הוא נעצר, וניר אחריו.
הבחור הצעיר התמוטט על הקרקע בחלק החשוף וחסר העצים של היער. הוא כיסה את פניו עם ידיו ונראה אומלל למדי.
"מרקוס." ניר העז לתקשר איתו. "אתה בסדר?"
מרקוס הרים את ראשו בבהלה כששמע אותו, אך הוא לא העיז להסתובב אליו.
"למה הלכת?" ניר התקרב אליו בדאגה.
"תלך." הוא השיב.
"אבל-"
"בבקשה, תלך." הוא ביקש בטון כבד. ניר המשיך להתקרב אליו עד שנעמד על ידו. על הקרקע בהק אור הירח מסכין כסף שנחה מולו.
"למה אתה צריך את הסכין הזאת?" הוא שאל בטון מודאג.
"זה לא עניינך." הוא ענה.
"לא אכפת לי." ניר לקח במהרה את הסכין.
"תחזיר את זה!" מרקוס קם בתקיפות וניסה לקחת אותה חזרה מידו ללא הצלחה. ניר זרק את הסכין אל בין העצים ותפס בידו של מרקוס כשהוא ניסה לרדוף אחריה בשביל להחזיר אותה.
"תגיד לי מה קורה לך." הוא ביקש. "תאמין לי או לא, אבל אני מתחיל לדאוג לך."
"אני לא." הוא ענה.
"מה?"
"אני לא מאמין לך." מרקוס שחרר את ידו מאחיזתו של ניר. "למה שיהיה לך אכפת?"
"תפסיק עם זה."
"אני אומר את מה שנכון. לאבא שלי לא אכפת, לאף אחד מהאחים שלי לא אכפת, לאף אחד מהחברים שהיו לי פעם לא היה אכפת. למה שיהיה לך אכפת?"
"אני בטוח שלמשפחה שלך אכפת ממך. משפחה בשביל הערפדים זה-"
"כלום. לא בשביל המשפחה שלי כלפיי. אני אכזבתי אותם."
"בגלל שאתה הומו?" ניר שאל בהפתעה.
"למה זה נשמע לך מוזר כל כך?" מרקוס החזיר לו בשאלה משלו.
"בגלל שזה מוזר." הוא השיב.
"אין לך מושג איך זה להיות התקווה הכי גדולה של אבא שלך, ואז לנפץ אותה בפנים שלו." אמר.
"אתה צודק. אני לא יודע." אמר ניר בעצב.
"אתה לא יודע איך זה מרגיש כשאף אחד לא אוהב אותך."
"אתה מדבר שטויות. אני יודע שבטוח יש מישהו שאוהב אותך." אמר ניר.
"אתה יודע?" מרקוס שאל בפקפוק.
"אחותך." השיב.
מרקוס נאנח. "אף אחד לא אוהב אותי." הוא אמר בקול רועד.
"תפסיק עם זה. בבקשה." ניר ביקש פעם נוספת.
"אף אחד לא אוהב אותי." הוא המשיך לומר לעצמו.
"אתה טועה."
"אף אחד לא אוהב אותי."
"מרקוס."
"אף אחד-"
"אני אוהב אותך!"
מרקוס הרים את מבטו והסתכל עליו. עברה שתיקה בניהם.
"אתה לא צריך לשקר." מרקוס אמר.
"אני לעולם לא אשקר בקשר לזה." ניר אמר ברצינות. הם הביטו אחד לשני בעיניים לכמה שניות. ניר לקח את ידו ונישק אותו על שפתיו.
תגובות (10)
כתיבה יפה… באמת. מושלמת לסיפורים קצרים.
חוץ מכמה מילות גוף מיותרות כשמבינים כבר במי מדובר. "אך הוא לא העז להסתובב אליו" = אפשר למחוק את המילה "הוא"…
ועוד הערה פיצית – כשמרקוס אומר" למה שיהיה לך אכפת", נשמע לי יותר, לפי ההקשר של המשפטים הקודמים, שעדיף לסדר את השאלה כך: "למה שלך יהיה אכפת".
כך יש דגש על האכפתיות של ניר.
אני לא חושבת שמרקוס יצא מעצבן.. גרמת לי לרחם עליו..
וזהו..
הערות האלו שלי לא גורעות מהסיפור:) להגיד שכן, זו קטנוניות. ההיפך, הכתיבה שלך גרמה לי להרגיש שיש למי להעיר כדי לשפר עוד:)
בהצלחה.. דוסית
חח תודה רבה :)
אני אתקן, ואני שמחה שלקחת את הזמן שלך לעשות את זה, אני מעריכה את זה מאוד :>
בכייף:)
אני אוהבת להגיב אם אני חושבת שיתייחסו לזה ברצינות..
אני אשמח אם תקראי את הסיפור שאני כותבת עכשיו ותחווי עליו את דעתך:) אני זקוקה לאנשים שיודעים להביע את דעתם שיגיבו לי. בדרך כלל התגובות שהגיבו לי עד עכשיו שטחיות ולא מספקות..:(
תבדקי בדף שלי – רגש לא ממומש
אוף… פשוט לא נעים לי כי אני פחות קוראת מכותבת באינטרנט.. אבל אני אכנס בכל זאת <:
אגב, מה דעתך לשנות כותרת לשם של הסיפור, זה יישמע הרבה פחות חובבני כך. אל תפחיתי מהערך של הסיפור הזה בבקשה לדעת מה דעת הקוראים בתור כותרת
האמת שאין לי כותרת לקטע הזה, בגלל זה כתבתי סתם כזה. זה לא מבחינה של להפחית מהערך, זה פשוט שאין לי שם בשביל זה P: (אגב, הסיפור הכללי לא מתעסק בהם, אני פשוט ממש אוהבת אותם אז אני כותבת עליהם יחסית הרבה חח)
מדהים! את כותבת ממש יפה!
תודה רבה :)
אני כל כך אוהבת סיפורים כאלו. זה נחמד שלא כל הסיפורים הם על אהבה נכזבת בין בחור שמנצל בחורה או משהו דביק בסגנון של תנו-לי-דקה-להקיא-בשירותים. זה אומר שאת אדם שלא שופט לפי מראה, התנהגות או נטיות כאלו ואחרות.
מקסים.
חח תודה רבה ^^
(סוד: הם הזוג הכי אהוב עליי בסיפור שלי!)