הח'ברה המדליקים – פרק 3

כשבן ברח מאיתנו בסופו של דבר, דנה רתחה עליו שלא הספיקה לתת לו צרחה נוספת והוא הסתלק כשהחטיפה מבט עליי כשעשיתי פרצוץ מצחיק, ולכן היא מאשימה אותי .
יובל וקרן ישבו ביחד בצד על הספסל וקראו ביחד את אותו ספר שלקחו מהספריה . כולן התאספו סביבן "מה אתן עושות ?" שאלה קורן . יובל וקרן חייכו אחת אל השנייה ואז אמרו ביחד "נוני, נוני, נוני !" . קורן השפילה את מבטה כדי להסתיר את צחוקה, היא אהבה שקוראים לה בשם הזה, אבל כבר דיי הגזימו . יובל וקרן המשיכו להציק לה עד שלוסי פתאום הופיעה על ידנו . "מה יש לוסי ?" שאלה סבריאל ולוסי סידרה את נשימתה והחטיפה לדנה את האייפון שלה . כשדנה לחצה לראות מה לוסי רוצה להראות לנו, נראה היה שבן שלח לה הודעה . דנה העבירה במהירות את ידה לפתיחת האייפון ונכנסה להודעות ואז הקריאה בקול רם את ההודעה "תיפגשי איתי בשעה ארבע היום באותו מקום שנפגשנו היום, בן " . דנה החטיפה מבט ללוסי "אנחנו באות גם " .
– – – – – – – – – – – – –
השעה ארבע הגיעה ולוסי צעדה בעדינות אל עבר המקום . כולנו הסתתרנו במקום שיש בו צל ולא רואים אותנו ומשם ראינו ושמענו את השיחה .
"היי " בן מילמל ולוסי הסתיר את אחת מכפות רגליה מאחוריה הראשונה, סימן שמסמל שהיא דיי מתביישת . "אני רק רוצה שתדעי שלא משנה מה החברות שלך יגידו לי …. אני מאוהב במישהי אחרת " אמר בן לבסוף, הוא נראה גאה בעצמו ומלא ביטחון . מדנה נשמע קול רתיחה וכעס . כולנו התנפלנו עלייה והחזקנו בה כדי שלא תברח ותתחיל לצרוח על בן שוב, אסור בכלל שבן ידע שאנחנו כאן .
יובל, קורן וקרן ציחקקו, התנועות והפרצופים שדנה עשתה הצחיקו אותן, ולא יכולתי שלא להדבק במחלת הצחוקים שלהן . כשקצת התרחקנו והסברנו לדנה הסוערת שאסור לנו ללכת לשם והיא נרגעה, לוסי חזרה אלינו בבכי . יובל ניגשה אלייה וחיבקה אותה, הן היו חברות דיי טובות, ויובל תמיד הצליחה להרגיע את לוסי, אך לא הפעם . לוסי בכתה ובכתה ובכתה, כאילו מישהו מת (חס וחלילה וחס ושלום) . יובל נאנחה בהרמת ידיים "אני לא מצליחה להרגיע אותה, היא תצטרך כמה ימים " .
– – – – – – – – – – – – —
~ לאחר כמה ימים … ~
יובל, אני, סבריאל, קרן וקורן באנו אל לוסי כדי להרגיעה . כשהתקשרנו אל לוסי שלשום, אמא שלה סיפרה לנו נסערת על התנהגותה ביתה שלא יצאה מהמיטה וסירבה לספר על מה שקרה, ולכן באנו אלייה .
"לוסי " מילמלה יובל כשהתיישבה על יד לוסי במיטה . "את נראת נורא " אמרה סבריאל ובחנה את לוסי, שנראתה כאילו חלתה באחת המחלות הנוראות ביותר, אבל זאת בסך הכל הייתה שבירת לב, דיכאון והרגשה נוראה . "מזל שדנה לא הגיעה לכאן, היא הייתה לוקחת את הטלפון הראשונה שהייתה רואה ומצלצלת אל בן וצועקת לו את כל מה שהיא חושבת, וזה לא ממש יהיה נעים … " אמרה קרן וכולנו הסכמנו איתה, למרות שדיי מצחיק לראות את דנה צורחת על בן, עושה פרצופים ונרגזת .