החיים על פי נטלי – פרק 3 .
" מי זה היה "? שאלה אותי סטפני בעוד שהיא מורידה את משקפייה מעל עפה ומכניסה לתוך נרתיק
לבן וסלסולים מוזהבים מאותרים על הנרתיק של סטפני .
" זאת הייתה סיירי היא בקשה שנבוא לבית קפה , גואי צריך לספר לנו משהו חשוב " אמרתי בעוד שאני
מכניסה את הפלאפון לכיס וחוטפת את מעיל העור השחור שלי מהכיסא ולובשת אותו , סטפני הכניסה
את כול החומר שלה לתיק והניחה אותו בעדינות על הכתף , התיק הלבן והזהוב נתלה על כתפה וסטפני
משכה באפה " הולכים ". היא שאלה והנדתי בראשי " איפה הילדה עם הקליטה האיטית "? חטפתי
את הפתחות של הבית מהשולחן וירדנו במדרגות , התקדמו אל עבר הדלת ובדיוק כאשר נגעתי
בידית הדלת שמעתי את קולו של דור בוקע מאחורי " צריכות הסעה "? הוא שאל עם חיוך שהוא מסובב
את מפתחות הג'יפ שלו על האצבע " מתחנף אה "? שאלתי והוא נאנח .
" כן " הוא אמר ושמעתי שחצנות בקולו ועיניו מסמלות לי לפתוח את הדלת , הנדתי בראשי ופתחתי את
דלת הכניסה הלבנה של הבית והתקדמתי אל עבר ג'יפ שחור להקה מדהים שעמד קרוב למדרכה
" דור ! אני שונאת אותך "! אמרתי עם פה פתוח בעוד שאני מתכננת תהליכי גנבה של הג'יפ בזמן
שאני מסתכלת לכיוונים , הוא צחק ושמעתי קול צפצוף מהג'יפ , דור נגש ופתח את הדלת הקדמית
שליד הנהג " אנא הכנסי " הוא אמר והסתכלתי עליו " ממתי דור מדבר בשפה גבוה , אני בעצמי לא יודעת
לדבר ככה "? חשבתי ודור חייך וישב במושב הנהג וסטפני ישבה מאחורי וחגרה את החגורה ושלבה את
ידיה על השמלה הזהובה שלבשה , השמלה עלתה טיפה למעלה כאשר סטפני זזה באי נעימות , דור
התניע את הרכב והתחיל לנסוע " לאן "? הוא שאל בזמן שהוא מרוכז ועיניו בוחנות את הכביש .
" לבית הקפה של מולי " אמרתי והנחתי את ידי על אדן החלון , ראשי נח בעדינות אל כף ידי ועיניי
זזו לכיוונו של דור שסימן שאלה על פניו " מולי ג'יינסון ? זוכר ? " שאלתי עם מבט של " איך הוא שכח "
ואז הוא צחק ונאנח " אה " הוא אמר ופנה לכיוון שמאל .
" אה " אמרתי לעצמי והנדדתי בראשי .
" נתראה דור " אמרתי ונתתי לו נשיקה בלחי והוא נסע למקום כלשהו שלא היה לי מושג ממנו , פתחתי
את דלת הכניסה של הבית קפה נשמע פעמון קטן , כאשר נכנסתי ראיתי את מולי עומדת ורושמת הזמנה
ליד אחד השולחנות שהיא נועלת גלגיליות ונעה לכיוון חלון ההזמנות , שערה הבלונדיני נח בעדינות על גבה
בצורה מושלמת וסיכה אדומה קטנה אספה את הפוני שלה לצד , היא צלצלה בפעמות ההזמנות ותלתה
את ההזמנה על החוט של לוקאס והסתובבה לכיוון שלי " נטלי "!היא צעקה ולוקאס הוציא את ראשו החוצה ,
אולי הוא דומה למר זרחי אבל שערו המתולתל תמיד אסוף ברשת לשער , התקדמנו אל עבר השולחן
הקבוע שלנו שנמצא ליד הקיר וראיתי אותם יושבים , סטפני הלכה מקדימה וישבה ליד ליאו ואז מולי קפצה
עלי " את חונקת אותי " ניסיתי להשחיל משפט שלם והיא עזבה אותי " את יודעת שדור חזר"? שאלתי
וראיתי דמעה זולגת בעיניה " אה נכון אני מצטערת " השפלתי את מבטי לרצפה .
" זה בסדר , נפרדנו לפני שנתיים " היא אמרה והתקדמה אל עבר המטבח שראשה מושפל , התקדמתי
אל עבר החבורה שחיכו כבר שאני יבוא , ישבתי ליד סיירי שסדרה את הפוני שלה לסיכה כמו שעשתה
מולי , הפוני השחור עם הגוונים הזהובים מכוסה בסיכה זהובה , עדשות האדומות שלה הסתדרו בעיניה
בצורה מושלמת ושפתייה מעוגלות לצורת חיוך " נו מה החדשות הגדולות "? שאלתי מרימה את ידי
באותו זמן שאמרתי " גדולות " וגואי חייך , שערו החום נח בעדינות על עיניו הירקות וגומות חן נגלו לעיניי
" אנחנו לא ממש בטוחים , גואי שמר את זה וחיכה שתבואי " אמרה סיירי ולגמה מן הקפה שלה .
" נו אני פה , תספר !" צעקתי עליו .
" טוב בסדר " הוא אמר ולקח נשימה עמוקה " אנחנו אחראים על הנשף השנתי " אמר גואי וכולם היו
עם פה פעור .
תגובות (3)
הי דנה אהבתי מאד מאד את הכתיבה שלך כל הכבוד תמשיכי וכמובן ממתינה לפרק הבא שאת מבטיחה כי יהיה מעניין ויסביר את עצמו ממני בקי ♥
דנה תמשיכי
דנה את יודעת שאני מתה על הסיפורים שלך.. אבל לפעמים אני לא רושמת תגובות-כי אין לי כוח ואני עצלנית!
אבל הפעם אני ממש רוצה שתמשיכי!! אז.. תמשיככייייייייי