"תן לי עוד סיבה לנשום" – פרק שמונה עשרה

2roni123 21/02/2015 2486 צפיות 9 תגובות

פרק 18 –

ישבתי על השוליים, מביטה באבנים הקטנות שהיו מפוזרות מסביבי. הרמתי אבן אחת ובחנתי אותה בעיניי. היא הייתה אפרפרה, מחוספסת ומשוננת במעט. הייתי רק חמש דקות מחוץ לרכב. אף אחד לא יצא להרגיע אותי. העפתי מבט ברכב, ראיתי ששלושתם מנהלים דיון סוער, אני מניחה שבנוגע אלי. הסטתי את מבטי בחזרה לכביש. עוד לפני שבעלה של אמא שלי התחיל להתעלל בי, האמנתי שיהיה בסדר.
כשההורים שלי היו ביחד, אבא הצליח לרסן את אמא, להרגיע אותה. להראות לה את הצד ההגיוני. הוא גם עודד אותה לקחת את הכדורים שלה. כשהם התגרשו, אמא פגשה את הנשמה התאומה שלה. שניהם היו משוגעים. כשהם היו ביחד הם היו מנסים להראות כמה הם חמים ואוהבים, כמה הם מקסימים. אבל הצרות התחילו כשהם היו לבד. איתי.
~~~
הוא החליק מתוכי, משאיר אותי שרועה על המיטה. דמעות התייבשו על לחיי, מבטי היה אטום. הוא יצא מהחדר, הולך להכין ארוחת צהריים. הוא רצה לגרום לאמא לחשוב שהוא הגבר המושלם.
לא יכולתי לזוז. איברי פעם בכאב. התיישבתי בקושי במיטה, קמתי באיטיות והלכתי לכיוון המקלחת הצמודה לחדרי. שטפתי את גופי, מקרצפת אותו עם הסבון. רציתי להעלים את המגע שלו. רציתי את הפעם הראשונה שלי בחזרה. רציתי את הבתולים שלי.
אבל הוא לא יחזיר לי אותם.
הוא שומר אותם אצלו.
~~~
הבכי שלי רק התחזק, ניסיתי להרגע, אך לשווא. קמתי מהכביש ונכנסתי לרכב, לוחשת,
"תסע."
***
נכנסתי לחדר המלון. אני ביקשתי חדר לעצמי. בהתחלה איתי התנגד, אך הסכים לאחר שאיימתי שאני אחזור הביתה באוטובוס.
נשכבתי על המיטה, נאנחת בעצבים.
אולי אני באמת צריכה להתחיל להשתנות? הרי אני אשמה באיך שמתנהגים אלי. אני באמת שוכבת עם הרבה גברים, אולי אני צריכה להתחיל להרגע.
דפקו על דלת החדר, נאנחתי וקמתי מהמיטה, פוסעת באיטיות לכיוון הדלת. פתחתי אותה והבטתי באופיר שחייכה חיוך קטן, חייכתי אליה בחזרה.
"היי," היא אמרה בשקט, נכנסת לחדר ומתיישבת על המיטה.
התיישבתי לצידה, מרימה את גבותיי בשאלה. היא השפילה את מבטה לאצבעותיה ושיחקה בהן במבוכה,
"אני צריכה…. טיפים," היא אמרה, חייכתי חיוך קטן.
"בנוגע ל…" חיכיתי לתשובתה.
"בנוגע לסקס," היא אמרה, נבוכה. לחייה התחממו והאדימו, ואני צחקקתי בשקט, למרות שבתוכי התחוללה סערה. היא רוצה שאני אתן לה טיפים בסקס, כדי שהיא ואיתי יוכלו להנות יותר במיטה. וכל הקטע, אני ואיתי חולקים את אותם הרגשות. את אותן התחושות. אני לפחות מקווה שאנחנו חולקים.
"אוקיי, אז ככה…" שישפתי את ידיי זו בזו, מנסה להתרכז ולהתעלם מהסערה שהתחוללה בתוכי.
"כשאת, סליחה, כשאתם, מגיעים לפורקן מיני, את צריכה להגיד לו שאת אוהבת אותו." נשפתי באיטיות, משלבת את אצבעות ידיי. אני באמת נותנת לה עצות בנוגע לסקס. אלוהים, אני משוגעת.
"אוקיי," היא הנהנה במרץ, הבנתי שזה הסימן שהיא נותנת לי כדי שאמשיך.
"תנסי להיות מעליו, תהיה לך יותר גישה," חייכתי חיוך נטול הומור. היא הרימה את גבותיה בתהייה, הסקתי מכך שהיא לא הבינה את כוונתי.
"כשאתם שוכבים, הוא מעלייך, נכון? את בשליטה שלו," התחלתי להסביר, היא הקשיבה בשקט,
"אל תתני לו להיות השולט. תראי נוכחות. את גם יותר תהני." אמרתי בפשטות, למרות שזה לא היה פשוט בכלל. למה אני מדברת איתה על סקס? אלוהים, זה כל כך לא מתאים לי.
אבל אופיר היא חברה. הצד ההגיוני שבי התעקש. הצד החברי, אולי יותר נכון להגיד. אופיר באמת הייתה חברה. אני לא רוצה להזניח את החברה היחידה שרכשתי לעצמי.
במהלך השנים הבנתי משהו. אנשים, בעיקר בנות, לא נוטים להתחבר אלי. הרבה רואים אותי בתור מישהי מאיימת, מישהי שלא כדאי ורצוי להתחבר איתה. המישהי הזאת היא אני.
"אוקיי," אופיר אמרה בשקט. ידעתי שהיא לא שלמה עם העצה הזאת, וסביר להניח שלא תממש אותה. אופיר הייתה מהסוג הנשלט, לא השולט. רגע, אולי איתי הוא מישהו אחר במיטה. אולי הוא לא נותן לה להתפרע ולא פתוח לדברים אחרים. ראשי כאב וליבי נשרט מרק לחשוב על שניהם במיטה אחת, מממשים את אהבתם.
"העיקר שזה יהיה אמיתי." אמרתי לסיכום, לא רוצה לדון יותר בנושא הרגיש הזה.
היא חייכה והנהנה במהירות,
"הכי אמיתי שיש." פלטה, קמה מהמיטה ויצאה מהחדר, נרגשת. הנדתי בראשי בתסכול,
כמה שהיא טועה.
***
הערב הגיע, איתי עדכן אותי שבשמונה נפגשים בלובי והולכים לחדר אוכל. אלוהים, הוא באמת שתלטן. עמדתי מול המראה, בוחנת את הדמות הנשקפת אלי. הייתי לבושה בחצאית עור עם גזרה גבוהה וחולצה לבנה של "הביטלס", שהוכנסה לתוך החצאית. שיערי השטני והארוך היה מהודק בקוקו גבוה ומרשים.
נעלתי נעליי עקב שחורות ואלגנטיות, שלא משנה מה אני אלבש, יתאימו. הפעם פניי לא היו מאופרות. הרגשתי מעט חיוורת, אך הייתי שלמה עם עצמי. התזתי על עצמי מעט בושם, וזהו. הייתי מוכנה. יצאתי מהחדר בזריזות, הולכת לכיוון המעלית ולוחצת על הכפתור, מזמינה אותה.
"אומנות," שמעתי קול גברי ומחוספס מאחורי. הסתובבתי, עיניי נגלות לדבר הכי מרהיב שעיניי ראו. אני לא מורגלת לסוג כזה של יופי. לעזאזל, הוא יותר יפה ומחוספס מרועי.
שיערו היה בצבע חום בהיר, מבולגן על ראשו בצורה שנראתה במעט ילדותית, אך לא פגעה בגבריות הברורה לעין שלו. עיניו ירוקות וגדולות, מעטפת ריסים שחורים וארוכים מסביבן. אפו היה סולד, ואת לחיו זיפים קטנטנים ובהירים עיטרו. השפתיים שלו היו כבר ברמה אחרת לגמרי. אדמדמות, בשרניות וכל כך נחשקות. הוא היה רחב כתפיים ושרירי, הוא היה לבוש בג'ינס משופשף וטי-שרט בצבע תכלת.
מצאתי את עצמי בוהה בו לכמה שניות. ניערתי את ראשי, מרימה את גבתי בשאלה,
"סליחה?" שאלתי, חיוך רחב נפרש על פניו וליבי החסיר פעימה.
"התחת שלך, אומנות. אני חייב למצוא את הפסל ולשאול אותו כמה אני אשלם בשביל שתהיי שלי ללילה," חיוכו היה ממזרי, הזעפתי את פניי והנדתי בראשי,
"לא למכירה," אמרתי בפשטות ונכנסתי למעלית, גם הוא נכנס למעלית, שנינו באנו ללחוץ על כפתור הלובי ואצבעות ידי נגעו באצבעותיו הארוכות.
שמטתי את ידי במהירות, הוא לחץ על הכפתור ואחרי כמה שניות דלתות המעלית נפתחו. יצאתי ממנה במהירות.
הוא לא פנה אליי שוב, ואני נמלטתי אל הלובי עצמו. המעלית הייתה מול הקבלה.
"מה לקח כל כך הרבה זמן, ולמה את נראת נסערת?" חייך אלי רועי וכרך את ידו סביב מותני. חמקתי מבין זרועותיו, עצבנית עליו עוד מהצהריים. באיזו זכות הוא דיבר עליי ככה, בצורה כל כך מזלזלת ופוגעת?
הוא נאנח בקולניות ואיתי חייך חיוך מנצח. אופיר הייתה בין ידיו, גם גבה אליו, כך שהיא לא יכלה לראות את החיוך הממזרי שנפרש על פניו. הנדתי בראשי כהמומה והתחלתי להתקדם לכיוון חדר האוכל. מה עובר על שניהם? הם השתגעו?
שמעתי את צעדיהם מאחורי. נכנסנו לחדר האוכל לאחר בדיקת פרטים קצרה, אני ישר הסתערתי על האוכל. לקחתי צלחת והעמסתי כל דבר טעים שראיתי בדרכי.
מי שאמר שאוכל הוא סוג של נחמה, כל כך צודק. התיישבתי מול אופיר, היא חייכה אלי חיוך קטן והססן. אלוהים, שלא תתחיל לדבר איתי שוב על סקס, כי אני אשתגע.
"עשיתי את מה שאמרת, הייתי למעלה." היא לחשה, מביטה בי בעיניים גדולות. הנה זה מתחיל.
כמה כיף לשמוע על ההרפתקאות המיניות של איתי ואופיר.
"טוב," אמרתי, מנסה לסמן לה שזה לא המקום לדבר על דברים כאלה.
היא לא קלטה את הרמז והמשיכה לדבר,
"הוא אמר לי שהוא אוהב אותי, לפני שאמרתי לו." היא לחשה בהתרגשות. המזלג נשמט מידי ונפל על השולחן. הרגשתי את הדמעות בדרכן החוצה, השפלתי את מבטי במהירות ולקחתי את המזלג שוב בידי. התחלתי לאכול מהר יותר. הוא אמר לה שהוא אוהב אותה, אחרי מה שקרה בצהריים? אני לא מבינה, מה המשחק הזה שלו? הוא רוצה לגרום לי להשתגע?
"היי, הכל בסדר?" אופיר נשמעה מודאגת. בלעתי את האוכל וחייכתי חיוך ללא שיניים, לפני שתחבתי את המזלג העמוס שוב לפי. הנהנתי במהירות והשפלתי את מבטי לצלחת שכמעט והייתה ריקה.
"שלום, בנות," רועי התיישב לצידי, איתי מולו. לא עניתי, בזמן שאופיר חפנה את פניו של איתי בין ידיה ונשקה לו ברכות. הרגשתי את ליבי נצבט במעט, אך התעלמתי.
"קינוחים, קינוחים זה טוב!" מחאתי כף וקמתי מהכיסא במהירות, לא מחכה לתגובה שלהם ורצה לחפש אחר גלידת שוקולד שתגרום לי להרגע.
חזרתי לשולחן כשבידי קערית עם גלידת שוקולד מפתה במיוחד. התיישבתי בכיסאי והתחלתי לבלוע כף אחרי כף של גלידה מתקתקה ועשירה בקלוריות. כאילו שזה מה שהיה חסר לי.
"ערב טוב," שמעתי את אותו הקול המחוספס של הגבר מהמעלית. הרמתי את מבטי מהגלידה החצי-מחוסלת ובהיתי באליל היופי.
"את אפילו יפה יותר כשהשפתיים שלך מלאות בשוקולד," המסתורי אמר והעביר את אגודלו על שפתי התחתונהת מנקה את גלידת השוקולד ממנה ואחר כך מכניס את אגודלו לפיו.
הבטתי בו, פעורת פה. הוא גחך, והוסיף בשחצנות.
"ולמקרה שתהית, השם הוא אליאב." אמר, ובמילים אלה המשיך בדרכו, יוצא מחדר האוכל.
אופיר, רועי ואיתי הביטו בי, המומים,
"מה זה היה?!" איתי ורועי אמרו יחד, קולם זועם.
"בחיי שאין לי מושג."
***
אוקיי, פרק נחמד, לא?
אני אוהבת את השם אליאב.
אז בננות, מה אתן חושבות על אליאבוש שלנו?
הוא מדליק אתכן? (-;
אוהבת אותכן 3>


תגובות (9)

אני גם אהבתי את אליאב

21/02/2015 23:22

פאק כל כך אהבתי אותן!
ראער באלי לקפוץ עליו עכשיו!
את כותבת מדהים! והתיאורים שלך הם פשוט וואו!
מחכה להמשך!:)

21/02/2015 23:52

האמת? שמאוד מדליק אותי הוא מושלםםםםם שישכבו כבר ויתאהבו והכל יהיה מושלם ולא תהיה או עם איתי או עם רועעי הבני זונותתתת רגע לא אני אוהבת את אמא שלהם אז בני אלף:) תמשיכיייי

22/02/2015 00:14

תמשיכי…

22/02/2015 00:39

אמאלה איזה מלחיץ הוא!
אבל הוא חתיך אז מותר לו.
איתי הזבל אופיר המציקה ורועי החסר טקט
פרק מושלם כמו תמיד… המשךךך❤️

22/02/2015 01:35

    חחח ואני לא קוראת חדשה פשוט רק עכשיו פתחתי משתמש אני קוראת את הסיפורים שלך ממתנאל ורוני (ככה קראו לו נכון?) הכתיבה שלך ממש סוחפת ומעניינת תמשיכי!!!

    22/02/2015 01:38

אזז סוריי אבל אני לא אהבתיי את אליאב
אני התאהבתי באליאבב!!
הואא כזהה מושלםם.
וואוו החיים שלה מקופים בגבריםם
ועוד איזהה. גברים רועי❤️איתי❤️ובנוסף להם
אליאב❤️

22/02/2015 15:29

חחחחחח בדיוק חברה של התייעצה איתי על סקס וממש שקלתי לתת לה את העצות האלה אבל בסוף לא

22/02/2015 22:57

ווווואייי מושלםםם ואת כותבת נדיר !!
תמשיכייי

23/02/2015 00:48
13 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך