smart brain stupid haert-פרק 3

השמלה נראתה כאילו היא פשוט נוצרה למעני; שרוולים שכיסו רק את הכתפיים- בלי בד מתחת לבתי השחי (הייתי חייבת לעשות שעווה). השמלה הייתה שחורה ורפויה קצת בחלק העליון, עם מחשוף עדין. היא הוחזקה במותניים עם חגורה כסופה נצנצית, והגיעה עד קצת למטה מהברכיים. שערי היה פזור וכמו תמיד שמחתי שלא הייתי צריכה להחליק. שמתי אייליינר עדין מאוד, וצללית מנצנצת קלושה, שפתון אדום וורוד וסומק וורדרד מעודן. עקבים שחורים עם 6 ס"מ. הלכתי עם לורי וקיבלתי מבטים רצחניים מהבנות ופיות פעורים מהבנים. יאפ. היצור הזה, שרוב זמנו צייר וקרא, היה מסמר הערב של מסיבת סטודנטים. הגענו אל ג'יימסון פיטר ודרק, ושני האחרונים הפילו את הלסת כשהסתכלו עליי. ג'יימסון רק נראה כאילו מישהו נתן לו זריקה רצינית של מורפיום כשהוא ראה את לורי, שהייתה לבושה בשמלה צמודה וקצרה מבד סגול עמוק ונראתה מהמם עם העקבים התואמים ושיערה הזהוב מתולתל עד מתחת לחזה. זוג היונים ישר התחילו להתמזמז והסטתי מבט בבחילה קלה. "אז נלי, החלטת להיראות כמו תלמידת אוניברסיטה ראויה לשמה, הא?" שאל פיטר. "אם היה לי קצת אומץ לעמוד על שלי מול לורי, הייתי קוראת עכשיו נשים קטנות," מלמלתי בעצב. "אז מזל שאין לך אומץ, כי אלוהים יודע שעכשיו עשית את הערב של כל הבחורים כאן." אמר דרק בשמחה וכרך זרוע סביב כתפי. "היי, אתה הורס לי את השיער!" מחיתי והתנתקתי ממנו. "בנות," דרק מלמל אל פיטר, ושניהם הנידו בראשם בצער על המין האנושי. או הנשי. כרכתי זרוע סביב הצוואר של כל אחד מהם וגיחכתי. "צוחקת חבר'ה." אמרתי בגלגול עיניים. הם צחקקו והרימו אותי ביחד, כמו אחים גדולים(למרות שכולנו היינו בני 19), אל הפינה שבה זוג הפומפות עדיין ינקו אחד את השני. "הודעה חשובה, חבר'ה!" הכריז פיטר בנימת ניצחון בזמן ששלושתנו הרפינו אחד מהשני. "נטי ממש הולכת לעשות משהו במסיבה הזאת!" המשיך פיטר. שניהם התנתקו והביטו בי בהפתעה. ולחשוב שרק היום נפגשנו. "באמת?" שאלה לורי בהתרגשות. "היי, לא אמרתי כלום *לעשות* כלום-" התחלתי למחות אבל ידו של דרק כיסתה את פי. "יופי, אז זה מוסכם על כולם!" הוא קרא בניצחון.