הדרך שרק אנחנו מכירים

הסתכלו על מי שקרוב אליכם.
על המשפחה,
על החברים,
על האויבים,
על האנשים שסתם עושים לכם טוב בלב.
הם כל עולמנו.
אנחנו צריכים להעריך אותם יותר.
אבל רק בדרך הכי טובה שאנחנו יכולים.

ראיתי את העולם,
מכמה היבטים.
את הים,
את היבשה,
את היער והאגם.
אף אחד מהם לא מושלם,
אבל כולם נועדו בשבילנו,
כדי שננשום ונחיה אותם כל עוד רק אפשר.
אבל לנשום ולחיות אותם כמו שרק אנחנו יודעים.

ראיתי את האנושיים,
גם כן מכמה היבטים.
את הטובים יותר,
את הטובים פחות,
את הביישנים ואת האמיצים.
כולם טובים ורעים גם יחד,
צריך להעריך את הטוב לפני שנשנא את הרוע.
אבל רק בצורה הכי אופטימית שאנחנו יכולים.

קראתי כמה ספרים,
את המרגשים,
את המפחידים,
את סיפורי ההרפתקאות ואת סיפורי האהבה.
חלקם נועדו כדי שנשכיל,
שנהפוך לטובים יותר.
חלקם נועדו לכיף שבקריאה.
צריך להנות מכולם,
כי אם לא עכשיו אז מתי?

ראיתי את העולם שוב,
רק ליתר ביטחון.
הבנתי שגם אם הוא תעתוע וגם אם לא,
הוא מושלם.
צריך להנות ממנו.
צריך לחיות אותו,
לאהוב,
לשנוא,
לקנא,
להתרגש,
לצפות,
לחקור,
או בקיצור- פשוט לחיות.
אבל לחיות רק בדרך הכי טובה,
הדרך שרק אנחנו מכירים.

על עולם כמו שלנו,
צריך לחגוג.
לרקוד,
לקפוץ,
לשיר,
לנגן,
לעוף על כנפי הדימיון,
לכתוב למגירה,
או אולי למישהו שאוהבים.
אבל רק בדרך הכי טובה,
הדרך שרק אנחנו מכירים.

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
תודה רבה על כך שקראתם. אני אשמח לתגובות, ובעיקר להערות והארות. כל דעה של כל קורא/ת חשובה לי מאוד.