מעמד חברתי- פרק 1

-נועה-:
כבר שנה שאני לא מפסיקה להיות מאושרת. אני יכולה להגיד בלב שלם שיש לי פשוט חיים מדהימים. אני גדלה במשפחה שנותנת לי לבטא את עצמי, ומעניקה לי המון, יש לי חבר מדהים, חברות מדהימות, אני יודעת שאני הולכת לנצל את השנה האחרונה שלי בתיכון כמו שצריך וליהנות מכל רגע. הידיד הכי טוב שלי דיבר איתי לאחרונה ואמר לי שאני פשוט קורנת מאושר כל הזמן ושהוא לא מכיר כל כך הרבה אנשים כמוני. זה הצחיק אותי. חייכתי ואמרתי לו שאני פשוט לא מוצאת סיבה להיות עצובה בגללה, אני לא מוצאת סיבה להפסיק לחייך. כל בנאדם שעובר בחיי מעלה לי חיוך גדול על הפנים, מעיף מחמאה, מעיף הערה טובה, אני אוהבת את האנשים שאני מוקפת בהם. אני ניצלתי את החופש הגדול ה"אחרון" שלי בצורה הכי טובה בעולם, עם טיסה לחו"ל עם החברות, עם עבודה טובה שהכניסה לי הרבה, ומאוד כיף לי להיות עם כסף עצמאי, עם חבר שאוהב אותי ואני אוהבת אותו יותר מכל דבר אחר, ועם המון אושר.
באותו ערב נסעתי ביחד עם ערן למסיבה לכבוד השבוע האחרון של החופש הגדול, מסיבה של כל השכבה. כמובן שיש בה ילדים שפחות מוצאים את עצמם, אבל בגלל שזה התקיים בבית של ילדה שהרבה אוהבים, בגלל שהיא תרמה המון לאחדות שלנו כשכבה, לאהבה שלנו לפרויקטים ויזמה המון דברים שהביאו את השכבה למקומות גבוהים, אני יכולה להגיד שתשעים אחוז הגיעו באותו הערב. לבשתי שמלה קלה בצבע אפרסק, ערן החמיא לי על המראה. נכנסנו, אמרנו שלום לחברים הקרובים, לקחנו משהו לשתות, להתחיל את הערב טוב, והתיישבנו לדבר. הוא קודם כל נישק אותי, בנשיקות הסוחפות שלו שהוא מנשק אותי כבר במשך שנה.
"אתה יודע שאני אוהבת אותך?" אמרתי לו בחיוך. הוא הנהן אליי ונישק לי בצווארי. צחקתי מההרגשה הזו.
"את יודעת מה חסר לי?" הוא שאל אותי והסתכל עליי בעיניו התמימות. הסתכלתי עליו וגלגלתי עיניים, ואז צחקתי ואמרתי לו שהוא יודע שזה יקרה ברגע שאני אהיה מוכנה. אף פעם לא הרגשתי שאני מוכנה לזה, תמיד מנעתי את זה. אפשר להגיד שאני והוא קרובים לזה, אבל אני תמיד עוצרת אותו בזמן. אני מרגישה שאני אאכזב אותו, שהוא יכול לזרוק אותי אחרי שזה ייגמר. אין לי ביטחון עצמי בעניין הזה, אני מפחדת לחשוב שאני אאבד אותו אחרי שנשכב בפעם הראשונה.
אחרי שרקדנו קצת, ואחרי שדיברתי עם החברות הקרובות שלי, ובעיקר אחרי חמישה שוטים טובים שהרגיעו לנו קצת את המוח והכניסו אותנו לעולם השכרות, התיישבנו שוב לדבר. האווירה הייתה קלילה פי כמה, והנשיקות שלנו היו כיפיות פי כמה. כששנינו קצת בעולם אחר אז נורא כיף לנו להשתחרר, זו אחת הסיבות שכל כך טוב לי איתו. אני בנאדם נורא רציני, וכשאני איתו אני אוהבת להשתחרר, ואני לומדת ממנו איך לכייף.
"אז מה? אתה ממש מחכה לזה הא?" שאלתי אותו. חצי לא שלטתי במה שאני מוציאה מהפה, אבל זה לא עניין אותי, ידעתי שהוא יענה בקלילות ובנחמדות. זה קורה תמיד כשאני פתאום מעלה נושא רציני.
"תראי," הוא אמר צוחק ושיחק לי בשיער, חייכתי וצחקתי והמשכתי להסתכל על עיניו היפות, "את לא נותנת, אז לא חיכיתי, אבל כשתהיי מוכנה תגידי לי." התרחקתי ממנו, הסתכלתי עליו וקפאתי. הסתכלתי עליו ממשיך לשתות מהבירה שלו, חצי מסטול, אבל אני מכירה אותו, ויודעת שלמרות שהוא מסטול חצי זה פסיכולוגית, והדברים שהוא אומר הם אמת.
"מתי?" שאלתי והרגשתי את הדמעות בעיניים.
"אני יודע, לפני שלושה חודשים, כשהייתי מתוסכל. אבל עזבי את זה עכשיו, בואי לפה." הוא אמר ונגע בלחיי.
"אל תיגע בי." אמרתי לו. קמתי ממקומי, משאירה אותו מסטול לגמרי מרוח על הספה. "בן זונה.." מלמלתי כשאני מרגישה את הדמעות בעיניים בעודי הולכת במהירות לבר.
שתיתי ושתיתי, ועוד קצת שתיתי. איבדתי את עצמי, אבל זכרתי את המילים שלו, ולא חשבתי שהעולם יפה כמו שחשבתי עליו היום בבוקר. לא הרגשתי יפה, לא הרגשתי נחשקת, הרגשתי נבגדת, עלובה, סתומה שהאמנתי לבנאדם שסמכתי עליו. אני מכירה אותו מספיק טוב כדי לדעת שהוא לא שיקר בדבר ממה שהוא אמר.
"היי," ניגשתי לבחור, לא זיהיתי אותו בכלל, אפילו את השם שלו לא ידעתי. הוא הסתובב, הפסיק את השיחה עם הבנאדם שהיה מולו והסתכל עליי. הוא חייך והניף את ידו לשלום. הרגשתי טיפשה, אפילו לדבר הוא לא יכול?
"באת עם אוטו?" שאלתי אותו. הוא הסתכל עליי בפרצוף מוזר ולבסוף אמר כן. הסתכלתי עליו עם המבט השטני שאני אוהבת לעשות, המבט מלא החושניות, התקרבתי לאוזנו ולחשתי לו אם הוא רוצה לעוף מכאן.
"יאללה" הוא אמר לי. הוא התחיל להתקדם ואז יצאנו מהבית. לא אמרתי שלום לאף אחד, אף אחד לא ניגש אליי, חצי שכבה לפחות כבר הייתה שיכורה. הלכתי אחריו לרכב שלו, לא היה נראה שהוא שתה יותר מידי, אחרת הוא לא היה מסתכן בלעלות על הכביש. נכנסתי למושב לידו, לא דיברנו, והוא התחיל לנסוע. אז מה זה סקס בכלל? זו פעולה פיזית. אם לערן לא היה אכפת לעשות את זה כשהוא היה איתי במערכת יחסים, אז כנראה שזה באמת סתם אקט פיזי. למה אני צריכה כל כך הרבה חשיבות לפעם הראשונה שלי? אני אסיים עם זה מהר כמוהו. בשביל מה להתחיל להתאהב שוב מחדש ולהיפגע באותה צורה? בשביל מה לחכות לאביר על הסוס הלבן שיאהב אותי בגלל מי שאני באמת ולא יחכה לדפוק אותי, ולא ינטוש אחרי כמה חודשים כי אני לא נותנת? טוב, הסטיגמה הזו הולכת להישבר הלילה.
נכנסנו לבית שלו שהיה חשוך לגמרי, לא הכרתי את הבית, לא זיהיתי כלום והרגשתי שאני מתנדנדת תוך כדי הליכה. במצבים אחרים פשוט הייתי נכנסת להתקלח ויוצאת בנאדם חדש, אבל לא בדיוק הייתי בשיא ההיגיון באותם רגעים. עליתי אחריו לחדרו, הוא הדליק את האור וסגר מאחוריי את הדלת. ברגע שהוא הסתובב אליי בחזרה אחרי שסגר את הדלת הדבקתי את שפתיי לשפתיו. הוא לא חשש, והמעשה לא הפתיע אותו. קפצתי עליו, מלפפת את רגליי סביב גבו, וממשיכה לנשק אותו. הוא לא היה פראי, הוא הניח אותי בעדינות על מיטתו ועלה מעליי, נישק אותי והתחיל להוריד חלק אחרי חלק, קודם ממנו, אחר כך ממני. לא עצרתי אותו בשום נקודה.
בין נשיקה לנשיקה הוא הוציא מהמגירה הראשונה בשידה שהייתה לו ליד המיטה קונדום. כבר לא היה אכפת לי, רציתי לסיים עם זה כדי להוכיח לערן נקודה, נקודה שנמאס לי, הרגשתי כל כך פגועה והרגשתי שאת הסקס הראשון שלי אני בכלל לא צריכה להקדיש למישהו מיוחד. אני הרי אשכח אותו ישר בבוקר, וכל החרא שאני ארגיש עם עצמי יילך. זו המטרה של סטוץ. אני בכלל לא יודעת מה קרה עם ערן כשהוא חשב על זה, אם זו הייתה מישהי יותר מפעם אחת או היה סטוץ ללילה, אבל אני איתו גמרתי, ואני לא חייבת לו דין וחשבון על שום דבר שאני עושה. לא היה אכפת לי באותה נקודה שאיבדתי אותו עוד לפני ששכבנו.
אור הבוקר הציץ דרך החלון אני לא יודעת כמה זמן אחרי. התעוררתי עם כאב ראש נוראי, ערומה מתחת לשמיכה דקה. הסתכלתי שמאלה כשאני משפשפת לאט את העיניים, וראיתי גוף של בנאדם שאני לא מכירה, עור בהיר, חלק, שיער שטני לראשו. עכשיו הבנתי שעשיתי את טעות חיי.