למה?

It is just too late 05/03/2015 653 צפיות תגובה אחת

"בוא ניפרד." אני אומרת בזמן שאני שוכבת בגבי אליו, ומנסה לשכנע את עצמי שזה הדבר הנכון לעשות.
"למה?" המילה נשמע כל-כך סופנית בפניו, מלאה בכל-כך הרבה רגשות ושאלות, כולם כל-כך מעורבבים אחד בשני שכמעט ולא שמתי לב לקבלה השקטה בקולו.
"אתה יודע למה." אני עונה לו, נמאס לי מהמשחקים שלו, נמאס לי מהעובדה שאני לא היחידה שלו, אבל בעיקר, נמאס לי לאהוב אותו.
"לא," הוא אומר בשקט."אני לא יודע." זה היה מוזר אתם יודעים, הדרך בה הוא גרם לכל מה שאני אומרת להישמע מטופש, ואהלוהים, אני יודעת שזה לא מטופש, אני עברתי על התוכנית הזאת כל-כך הרבה פעמים, הכל בה היה מחושב וברור, אך הוא גורם להכל להיראות מיותר, כאילו הוא לא רואה את הסיבה לכך.
"זה בגלל ארוסתך." אני אומרת לו, אך אני עדיין שוכבת בגבי אליו, לא מוכנה להסתכל אל תוך עיניו, משום שאני יודעת שזה יהרוס הכל.
"את ארוסתי, לא?" הוא שואל ומנסה להישמע מבולבל ותאמינו לי זה מצליח לו.
אלוהים, אני לא יודעת למה בכלל יצאתי איתו, הוא היה כל מה שתמיד תיעבתי, אך בדרך משונה הוא גם היה כל מה שאי-פעם רציתי, אך עם הזמן גיליתי שהוא פשוט כזה, הוא מה שמתאי לו להיות, מה שיביא לו את מבוקשו, הוא זיקית והוא יעשה הכל בשביל להתאים לסביבה.
"אבל אני לא היחידה, נכון?"


תגובות (1)

קצר ויפה. כתיבה קולעת ויפה, אהבתי מאוד =]

05/03/2015 20:15
2 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך