אני מתרשם עמוקות 7

אני מתרשם עמוקות מאיכות הכתיבה של עצמי
ומיופייך הרב שגורם לברכיי לרעוד
למול החיזיון האור-קולי התלת-ממדי
המרשים והסנסציוני שנגלה לנגד עיניי
שלא רגילות לראות יופי כה רב וקסום
וזאת עוד לפני שציינתי את חנך הרב
וטוב-לבך השופע בנדיבותו כמו החזה שלך
אולי בקשתי תראה לך מוזרה, אך אם את מסכימה,
הייתי רוצה לרחוץ אותך במקלחת
עם הרבה סבון, אני חולה קצף,
בעיקר כשהוא מונח על גוף מושלם כמו שלך.
==============================
איזה עיניים מאירות מספיק בחשכה
כדי לראות את הבניינים העירומים
מבליחים באורות כסופים של מתכת וזכוכית
כשהשמש שוקעת ומתיזה עליהם אלף ניצוצות
של כוכבים בוערים שמקדמים אותי צעד קדימה
לקראת ההארה ש-לה אני כה זקוק
ואז – ענווה ושלווה מציפים אותי
בהיותי חוזה ביופי כה רב
בעיקר כשאת מתערטלת בחלון הקומה השביעית
ומשילה את בגדייך, וקר לך, ופטמותייך זקורות
זה מזכיר לי את הימים שהייתי סייח
צעיר וחרמן שנכון לשגל כל אישה
ולא משנה כמה יפה ושובת לב היא.
========================
אוי, הדרכים האלה, שמקדמים אותי לשומקום
אני עבד נרצע של הנוודות במשעולי
גופך החטובים
אז קחיני ועשי בי כשלך
אל תשאירי אותי לבדי בוכה בגשם
כשהדמעות שלי מתערבבות קוקטייל עם הגשם
הקשיבי ללבך, אל תסגרי אהבתך מפניי
הרי לרגע זה נוצרתי, לנצור את אהבתך
ולגווע על ערש דווי בגעגועים עזים אלייך
עזים כמוות
כי לי תאירי את הדרך משיכוני הפרא
אל ביתך הקט והנוח
ושם אערסל את יגוני בין חמוקייך
ואומר כי אהבתי תמיד, ולא כבתה אהבתי
אף בגשם והסערה הכי חזקים.
==============================
מה תאמר לי הלילה
לילה מה תאמר
איזה עוד סיפורים תספר ללב רעב זה
שהחליט לנוח על סיפון סירה טרופה
ולנוד עם הרוחות האכזריות
שמטילות אותי כל רגע היימה
ולא ניתנת מנוחה לגופי ונפשי היגעים
ולבי הדואב בגעגועים לאהובתי
שהלכה ולא נראו עקבותייה
אוך, לבי, לבי
מתוק המוות מכאבי
אנה אלך, אנה אפנה
מי לקולי יענה
בזוהר האפלה המתחמקת על מפתן אהבתי
שכה חסרה לי בלילות גשומים אלה
כך אני מחסיר פעימה רק מעצם הזיכרון
כמו חטפתי זרם חשמלי מבהונות רגליי עד קודקוד.