סיפורי ערסים- אביתר ואלינור, פרק 39

–
כוסאימא שלה, מה שלא עושים בשבילה אפילו לא אומרת תודה.
יצאתי מהבית שלה בעצבים.
הלכתי לליעד, הבן אדם היחיד שאני יכול לדבר איתו עכשיו.
– ”מי אתה? אה אביתר כבר שכחתי איך אתה נראה” הוא צחק כשנכנסתי לבית שלו.
”כוסעמק אתה לא מבין איזה סרט זאתי עושה לי עכשיו.” אמרתי בעצבנות כשהוצאתי סיגריה והלכתי לחדר שלו.
” דבר אחי” הוא אמר כישבנו על הכיסאות בחדר שלו.
”בת זונה איזה ילד אחד הציק לה אז השתקתי אותו, מה עכשיו זאתי נפגעת לי, לא רוצה לדבר איתי.
גם כשעושים לה משהו טוב אפילו תודה לא אומרת כוסאימא שלה.” אמרתי כשהרגל שלי לא הפסיקה לרעוד מרוב עצבים, והוצאתי עוד סיגריה.
”איך השתקת אותו” הוא שאל והוציא סיגריה גם.
”אתה יודע, בדרך שלנו.”
”מה אתה דפוק אחי, אתה יודע שהיא רגישה.
למה סגרת את זה ככה.”
”מה אתה רוצה שאני ישב איתו על כוס קפה ואני ישאל אותו ׳אור חמוד למה פגעת באלינור” אמרתי בזילזול ועצבנות .
”כן ,מה הבעיה לשאול אותו.
אתה יודע שאלינור רגישה והיא תיפגע.”הוא אמר וקמתי
”מה אתה בצד שלה עכשיו?”
”מה תגיד לי אתה ילד קטן?”
הסתובבתי הלוך וחזור, חשבתי מה אני יכול לעשות ,איך לתקן את זה?
”כוסעמק אני אוהב אותה, אין לי כוח למשחקים האלה.”
”לך אליה תגיד לה אתה מצטער.”
הוא אמר, אין עליו, תמיד מרגיע אותי.
– יצאתי מהבית שלו, והלכתי אליה.

נקודת המבט של אלינור:
”כוסעמק אלינור אין לי כוח” הוא אמר ויצא מהחדר שלי בעצבים.
אני לא מבינה מה הוא כועס עליי, הוא הרביץ לאור והוא זה שנפגע?
הרגשתי את הדמעות שוב עומדות לצאת, לא, אני לא אתן להם לצאת.
נעלתי תדלת, שמתי מוזיקה על פול ווליום, ונכנסתי למקלחת, המקום שאני תמיד הולכת אליו כשאני עצובה.
״אבל בסך הכל בסדר.. הכרתי מישהי אחרת.. שהשם שלה הוא את, והחיוך שלה מזכיר לי את שלך…״ שמעתי את השיר מתנגן.
המים זרמו, ואיתם הדמעות, אני לא יודעת מה יש לי אבל לאחרונה אני ממש רגשנית.. אולי בגלל שאני ממש אבל ממש אוהבת אותו, אולי כי לא חוויתי כזאת אהבה הדדית אף פעם..
המשכתי להיות במקלחת ולשמוע את השירים מתחלפים אחד אחרי השני, ממש כמו הדמעות.
– יצאתי מהמקלחת, התלבשתי, הסתרקתי, ויצאתי מהחדר.
איך שיצאתי ראיתי את אביאל עם שתי כוסות קולה, מאושר מתמיד.
”מישהו פה במצב רוח טוב” אמרתי והוא עצר.
” מישהי פה בבאסה?” הוא שאל כשראה אותי .
”קצת..” אמרתי וחיכיתי, רמזתי לו שיבוא לדבר איתי.
”קרה משהו נורא?” הוא שאל, נראה שהוא התלבט אם להישאר איתי או להיכנס לחדר שלו.
”ק.. קצת.. ,מה זה מי אצלך?” שאלתי כשנזכרתי בשתי כוסות.
”אף אחד למה?” הוא שאל
”אז למה יש לך שתי כוסות?…”
”אה.. אה כן יש לי פה חבר.” הוא אמר בגימגום.
”אני יכולה להצטרף?” שאלתי בקול מאוכזב, מחכה שמישהו יהיה איתי עכשיו.
”עזבי, את יודעת, הוא עצוב אני מעודד אותו..”
”מי זה?”
”מי זה מי?” הוא ענה מבולבל
”מי שאצל.. תגיד אתה מסתיר ממני משהו?”
”לא.. לא, זה אדיר.”
” אדיר? מה קרה לו?” שאלתי מופתעת. אדיר ואביאל הם כמו אחים. אני מכירה אותו מאז שנולדתי.
” הוא ושירן נפרדו.”
”מה?! ואי.. תגיד לו שלא יהיה עצוב..” אמרתי ביותר אכזבה, הייתי באה לנחם אותו אם אביאל לא.. טוב לא משנה אני מבינה מתי אני לא רצויה…
”הכול בסדר איתך אלי?” הוא שאל שוב
” כן” אמרתי וירדתי לסלון.
הכנתי לי לאכול, והלכתי לראות טלוויזיה.
זפזפתי בערוצים, ופתאום היה צילצול בדלת.
כזה צפוי, מי זה אם לא אביתר?
”נו אלינור תפתחי” הוא צעק ודפק בדלת.
נשארתי לראות טלוויזיה, והוא דפק חזק יותר.
לבסוף קמתי לפתוח, אני לא רוצה שאביאל ישמע איך הוא צועק פה.
”אלינור אני..” הוא בא לגעת בי ושוב נרתעתי.
” מה יש?” הוא שאל כשהלכתי טיפה אחורה.
”לך תדע, אולי גם עלי תתהפך ותרביץ לי?” אמרתי בזילזול.
” עכשיו את סתם מגזימה.”
”אני? אני מגזימה? למה?”
”את יודעת שבחיים אני לא יעז להרים עלייך יד.”
” למה?”
” כי את הדבר הכי יקר לי, אנ..” הוא בא להמשיך וקטעתי אותו.
” אז למה הרבצת לו?”
”הוא פגע בך, ומי שפוגע בך אני ידאג שיפגעו בו.
אלי את הדבר הכי יקר לי בחיים, כול עוד את איתי אף אחד לא יפגע בך.”
” מבטיח?” שאלתי בקול שקט.
”מבטיח”
”ומבטיח שלא תרביץ לאף אחד?” שאלתי שוב.
”מבטיח” ענה.
חיבקתי אותו, אני מאוהבת בו פשוט מאוהבת.
”אני אוהבת אותך” אמרתי כשהמשכנו להתחבק.
” גם אני אוהב אותך.”
”ואנחנו כאלה קיטצ׳ים.” אמרתי והוא צחק.
התנתקנו, נכנסנו לבית, והלכנו לחדר שלי.
רגע של קיטצ׳יות אבל אני מאושרת. :)