מראה מראה שעל הקיר

הייתי פעם יפה, אבל יפה באמת
כזה שמסובב את הראש,
כזה שצובט הלב
והייתי גבוה, גם בהרגשה
הייתי עליון וברון, בריון
כולם הסתכלו עליי ורצו
רצו לראות את עצמם
אבל הייתי מט, הייתי אטום לכולם
וככל שניסיתי, ככה הרגשתי בודד
לא הראיתי כלום, הייתי חתום
אז צחקתי, והצבעתי
חייכתי ברוע כשליהגתי על כולם
וזה קרה בלי ששמתי לב
אולי אמרתי מילה לאיש הלא נכון
אולי נגעתי באישה הלא נכונה
אולי דמעת הילד קוללה
לפתע הפכתי לחסר גוף
שקוף, שביר
תלוי בכל מקום
וכעסתי, בכיתי ונשברתי
נשברתי לרסיסים
אלפי פעמים
אבל לאט לאט הבנתי
שאני תקוע במראה
נטוע כעץ בצד השני,
נשאר עם החושך לחכות לאור
כמו בובת פיתום
להרגיש יתום בלי הצד שמחיה אותי
וזה העונש שלי
להיות לכם למראה
להיות אתם, בשבילכם
לחקות אתכם באופן מושלם
עד שתלכו, ואשאר דומם
אראה לחדר את עצמו