דמעה אחת

ואם דמעה תסוג מעיני,
תחרוך את פני,
תחשיך את עולמי,
דע לך,
כי ליבי נשבר.

חשה את המגע המלטף,
של הבגידה.
נושמת את הקול המענג,
של השבר.
שומעת אתכם,
ילדי פרחים,
מאחורי גבי…

דע לך,
כי למרות התככים,
כי למרות הריבים,
כי למרות הבגידות,
שלך.
אם חיוך יפציע על פניי
כי סלחתי

"אני אוהבת אותך!
בבקשה תחזור אליי!",
"לא."