Disney
תהנוו :) חחח

ילדי החוץ פרק 25

Disney 17/02/2015 1158 צפיות 3 תגובות
תהנוו :) חחח

פותחת את הדלת בחיוך עצלני היא עצבנה אותי יותר.
"היי בייב. לא ידעתי שתבוא היום" אמרה וההתנשפות הקלה שלה גרמה לחשדות שלי להתחיל להתאמת.
"כן. חשבתי עלייך אז החלטתי לבקר אותך" אמרתי לה והזמנתי את עצמי פנימה.
"בייב אני..אני לומדת למבחן" קראה במהרה וגיחוך קטן עלה על פניי.
מסתובב אליה הסתכלתי עליה ארוכות.
"ממתי את לומדת למבחן?" שאלתי אותה.
צחקוק קטן וידיה טיפסו על צווארי,"זה מבחן חשוב." אמרה ואני הנהנתי בהבנה.
"אני אלמד אותך" קבעתי והסתובבתי אל גרם המדרגות המוביל אל חדרה.
"בייב לא!" קראה וגרמה לי לעצור במקומי.
"מה את מסתירה מאי?" שאלתי אותה ורעש עמום נשמע מחדרה.
"יש לך אורח?" שאלתי אותה בחיוך ציני.
אני אהרוג את הבן זונה הזה.
מגיעה אל פתח דלת חדרה היא תפסה בידי ובמבט מתחנן ביקשה שלא אתעצבן.
שזה לא מה שאני חושב ושיש לה הסבר הגיוני לכל זה.
פותח את הדלת בתנופה מצאתי אותו בדיוק קם ממיטתה כשהשמיכה שנהגנו להתכסות בה כרוכה סביב מותנו.
"בן אלף.." אמרתי ותפסתי בצווארו.
"טאי תפסיק!" היא קראה ותפסה בזרועותיי.
מהלומה ראשונה. מהלומה שנייה. הנמושה כבר התחיל לדמם לפני הרביעית.
"איתו? איתו את בוגדת בי?!" שאלתי בעצבים וזרקתי אותו אל עבר השידה שלה.
הבושם שנהגה לשים כל הזמן התנפץ על הרצפה.
"תמיד היה לו ריח של זונות…" מלמלתי והסתובבתי בחדר מנסה להרגיע את כעסי.
"לך תזדיין" אמרה וגרמה לראשי לפנות אליה בחדות.
"מה אמרת?" שאלתי,רוצה לראות אם אמרה זאת בראש צלול ואכן מאשימה אותי בכל המצב הזה.
"מה ששמעת." אמרה משלבת את ידה ומרימה את אפה הסמוק מהבכי שלה מעלה.
"הייתי שמח להזדיין אבל במשך שנה הייתי צריך להסתפק בך." הטחתי בה דברים שידעתי שהיו יותר מדי קשים.
אך המשכתי.
"לעזאזל מאי את הבחורה הכי זנותית שאי פעם יצאתי איתה! ואם את יותר מדי זנותית בשבילי זה כבר צריך להדליק אצלך נורה אדומה.." שמעתי את דלת הכניסה נטרקת ואחריה קולות דיבורים.
"לפחות אני עושה מה שבא לי,אידיוט. אתה עדיין לא התגברת על מישהי שבכלל לא היית איתה בקשר! אתה יודע כמה פתטי זה? אני בטוחה שאתה אוכל את הלב שלך כל יום מאז שהיא נהפכה לחברה של אחי" אמרה בחיוך שבע רצון.
לעזאזל אם לא הייתה בחורה…
"לכי תזדייני מאי. עכשיו שאני יודע מה את באמת אני כבר לא מרגיש צורך להגן על המוניטין שלך ולהרוס של מישהו אחר" אמרתי לה ויצאתי מחדרה באותה מהירות שבה נכנסתי אליו.
יורד במדרגות כל מה שרציתי היה לעוף משם.
"טאי?" קולה של יולי נשמע ונעצרתי במקומי.
"היי" אמרתי לה בחיוך קליל.
"היי יולי" מאי אמרה בחיוך זדוני ממעלה המדרגות.
מסתכל עליה בכעס תהיתי עם אותו חיוך מתנשא יהיה תלוי על שפתיה גם מחר.

"א..אני..אני נשבע לא אני ה..הפצתי את השמועות האלה" הסתכלתי על רן,המניאק של השכבה,והנהנתי לדבריו בהבנה.
"אוקיי. אז מי כן?" שאלתי וזיעה החלה להצטבר על מצחו.
"אני לא יודע. זה היה לפני שנה." אמר ואני חייכתי בשעשוע.
"עד כמה אידיוט אתה חושב שאני?" הסתקרנתי לדעת ובמקום תשובה לשאלתי זכיתי לשתיקה מצידו.
"תראה..לא אכפת לי מי הפיץ את השמועות. אני רוצה שאתה תהיה זה שיפיץ את האמת" אמרתי לו ומבטו המפוחד התחלף כעת בבלבול.
"האמת?" חזר על מילתי האחרונה.
"האמת. יולי לא הייתה זו ש..טוב 'שכבה' זאת לא בדיוק המילה הנכונה,הרי ישבנו. ש..עשינו סקס ביחד על הספסל בפארק באותו לילה" אמרתי לו וכעת כולו היה מסוקרן.
"זאת הייתה מאי. האקסית שלי" אמרתי לו תוהה בו זמנית אם אני עושה את הדבר הטוב או רק מחמיר את הכל.
"אתה לכלכת את השם של יולי..בשביל להציל את זה של חברה שלך?" שאל המום ממעשיי והצליח לגרום לי להרגיש יותר רע עם עצמי.
"כן טוב אני יודע דברים עכשיו שלא ידעתי אז" מגן על עצמי הוא גיחך מדבריי.
"סליחה" אמר במהרה והרצין את מבטו.
"אתה מוכן להפיץ את זה? או שאני אבקש ממישהו אחר ואעשה את כל העבודה בעצמי" מהנהן במהירות הוא יצא מהכיתה אליה דחפתי אותו.

עד השיעור השלישי כולם כבר ידעו את האמת.
מאי קיבלה את מה שהגיע אליה ושמה של יולי נוקה.
עדיין מרגיש שלא עשיתי כלום בשביל לכפר על השנה שעברה,שום דבר מכל מה שקרה לא היה ראוי לה.
אני מנסה להאמין בכל לבי שהיא לא הייתה שותפה לדבריו של איתמר,שהיא לא ידעה מה הולך לקרות ועדיין חייכה אליי במתיקות כאילו דבר לא יקרה.
כאילו עולמי לא יקרוס עליי בעוד רגע.
הלילה גרם לי להבין שאני צריך לומר תודה לאיתמר,הוא אולי הטיח בפניי את האמת בדרך האכזרית ביותר אבל הוא נתן לי את האפשרות לבנות מהחדש את העולם שלי כפי שאני רוצה אותו.
לחזור להפגש עם החברים הכי טובים שלי,לבלות יותר זמן בסטודיו עם כל האנשים הכי חשובים לי,לחשוב איך אני מפצה את יולי.
התיישבתי על הספסל הפנוי שליד הקפיטריה.
מבטי נעוץ קדימה ומחשבותיי דוהרות בקצב מדאיג.
"למי המבט המיועד?" קולה נשמע קרוב לאוזני וכמו טלווזיה,כיבה את מוחי.
"היי" סובבתי את מבטי וחייכתי אליה.
"אז..מה קרה אתמול בבית של מאי?" שאלה והתיישבה לצידי.
"חילוקי דעות.." עניתי לה בחיוך,מקווה שלא תשאל יותר מדי פרטים.
שתיקה השתררה ביננו אך נראה שזה לא הפריע לאף אחד מאיתנו.
מסובב את מבטי אליה ראשה הופנה אל השמש ועיניה עצומות,נהנות מהיום הנעים.
מוותר על ההזדמנות לצאת מטריד או תצפיתן כמו איתמר,החזרתי את מבטי קדימה.
מרשה לעצמי להחניק חיוך קטן.
"תודה" אמרה לאחר כמה שניות וחזרה להסתכל עליי בחיוך עצלני.
לעזאזל,הייתי רוצה להתעורר עם מבט כזה כל בוקר.
"מה עשיתי?" שאלתי משועשע ומרגיש טוב עם זה שהצלחתי להוציא ממנה צחקוק.
"אמרת את האמת" ענתה לי והתקרבה אליי.
כל שנייה שמתקרבת חיוכי הופך ממשועשע למאושר.
שפתייה נחות על לחיי כפי שעשתה באותו ערב בחדרו של איתמר,רק שהפעם השתהתה כמה שניות נוספות.
"חיכיתי שתעשה זאת כל השנה" לחשה לי וחיבקה אותי בזרועותיה.
כמה שניות של הלם מצידי ונשימה אחת עמוקה והצלחתי להתעשת על עצמי.
הזדמנות כזאת לא תקרה עוד הרבה פעמים.
ליטפתי את שיערה המשי,מנסה להתרגל לתחושה של גופה קרוב אליי.
ידיי עטפו את גופה במהרה והצמידו אותה אליי עד שהרגשתי את שדיה נמחצים על חזי ואפי מונח על צווארה,מריח אך ורק את הריח של שיערה.
מדהים איך שרגע אחד יכול לשנות את מצב הרוח שלך.
"אני מקווה שחזרת בשביל להשאר" אמרה כשהתרחקה ממני אך ידיה עדיין על כתפיי.
"תצטרכי לסלק אותי" אמרתי לה ובחיוך קטן ושמח היא התקדמה אל הכיתה שלה כאשר הצלצול נשמע.
הגופייה שלבשה נותנת הצצה לקווי המתאר של הקעקוע החדש שלה.


תגובות (3)

תמשיכי…מושלם!!!:)

20/02/2015 02:49

פרק מושלם -וקצר!- למה את לא ממשיכהה את לא תיעלמי לי שובב!!

20/02/2015 14:58

    אני לא אשרוד בלעדייךך!!

    20/02/2015 14:58
10 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך