״אני יודע את האישה של חיי…״ פרק 11 + 12

•אריאל•

״ארי,בן ביקש שתבוא לבקר אותו קצת…״,אלונה אמרה לי,הייתי בעננים,חשבתי על אבישג.
״ארי!״,היא צעקה לי באוזנים וצחקה
״מ..טומטמת״,זרקתי עליה סמרטוט
היא צחקה עוד יותר
״איזה חרא אתה,אחיין שלך רוצה לראות אותך ואתה פה לגמרי בעולם אחר,חושב על אהובתו..״,אמרה לי
״אויש סתמי,אני הבוא אחרי העבודה לראות אותו״,אמרתי
״טוב,לענינו,מי המאושרת?״,שאלה בחיוך
״אף אחת!״,שקרתי
״יאלה לך תבלבל תמוח למישהו אחר״,אמרה לי והרביצה לי עם הסמרטוט
״פשיי אוחתי את תקיפה היום,מה קורה?״,שאלתי
״אויש,סתם,אמיר עצבן אותי״,אמרה
״מה הוא עשה?״,שאלתי בתענינות
״סתם…טוב קום ילד,יש לנו חנות לפתוח״,אמרה לי ,והעבירה נושא.
שמתי אוזניות והדלקתי שירים,כל תמונה היא של אבישג,התמכרתי לטעם שפתיה,לריח הממכר שלה,לחיוך שלה,המילים המחזקים שלה,אז למה אני פשוט לא מסוגל לעשות את הצד?
סידרתי את הכל בחנות והיום הזה היה משעמם..

•לירון•

״די…,אין לי כוח״,אמרה אבישג בהתייאשות אחרי שמדדנו כמה שמלות
״נו את חייב להיראות שלמות הערב!״,אמרה לי
״למי אכפת…הבנאדם היחיד שאני רוצה לא מעונין בי..״,אמרה והצטערה
פתחתי את עיניה מופתעת לגמרי,אבישג מאוהבת והיא לא סיפרה לי כלום
״יא כלבה!,יש מישהו ואת לא מספרת לי כלום!״,צעקתי עליה
״תירגעי…אנשים חושבים שברחת ממחלקה לחולי נפש״,צחקה ואני אחריה
״אך זה שלא סיפרת לי שאת מאוהבת?!״,שאלתי אחרי שנרגענו,התיישבנו באיזה מקום
״אמ…תאמת זה מסובך״,אמרתי
״נתחיל ב..מי זה?״,שאלתי בסקרנות
היא חייכה,זה היה מצחיק כזה שאבישג מאוהבת,הילדה הקטנה שהכרתי שתמיד פחדה מאהבה,הפעם מאוהבת באמת.
״אמ..אוקיי,אז זה אריאל״,אמרה והייתי בהלם
״מה?,אריאל לוי?״,שאלתי בחיוך מופתע
היא הנהנה בבישנות
״אבל..אני רק סטוץ בעיניו..״,אמרה בעצב
״אך את יודעת?״,שאלתי,שאלה סתומה נכון
אריאל הסטוציונר הגדול של הבית ספר,אבל בזמן האחרון הוא מתנהג שונה
״לא כל כך קשה להבין..״,אמרה לי
״בכל מקרה,הערב אנחנו יוצאות!,נבלה,נכיר בנים נחמדים…״,חייכתי בהתרגשות
״אין לי מה ללבוש אבל!״,אמרה בלחץ
״אז תקימי תתחת שלך ויאלה הולכים״,חייכתי ומשכתי אותה
עשינו עוד סיבוב בקניון מחפשות את הבגד המושלם
אחרי יאוש של ניסיונות,חיפשתי עוד סיכוי קטן,עד שנפלתי על השמלה המושלמת בישבילה
כשהיא מדדה אותה,כל האנשים פשוט התאהבו
שמלה שחורה צמודה,כל הבנים חייכו אליה והיה לה חיוך מסמיק ומתרגש
״אמא שוג את שלמות!״,צעקתי בהתרגשות
היא הסתובב למראה והיא בעצמה התלהבה
״את בטוחה?,היא אולי צמודה מידי״,אמרה בחשש
״ממש לא!,את שלמות!״,חייכתי
היא זרקה מבט אחרון מעבר למראה וחייכה

״לאן אמרת שאתן הולכות?״,אליאור שאל בפעם האלף
״לחץ!,תירגע שאלת כבר איזה חמישים פעם!,יום הולדת של ידיד!״,הייתי חסרת סבלנות,אליאור והדאגות שלו
״איזה ידיד?״,שאל
״טל״,עניתי בגלגול עיינים
״אה…יש סיכוי אני הקפוץ לשם״,אמר
אויש אליאור,תפסיק כבר לדאוג!
״גם ככה אלירן איתנו,ממה אתה כל כך מפחד?,אמרתי
לפתע אבישג ירדה,היא הייתה פשוט שלמות
״מי את?״,אליאור שאל בצינות
״טוב יאלה דובות זזנו?״,אלירן ירד ושאל אותנו
״כן..״,חייכה אבישג
״פשי אחותי כוסית אה..״,אלירן קרץ לה
״שמור אליה!,אני הבוא יותר מאוחר״,לחש לו אליאור גלגלתי עיינים שוב ויצאנו

•אבישג•

הגענו למסיבה רועשת,והרבה אנשים,חלק מתנשקים,חלקם רוקדים,וחלקם סתם מדברים
כשנכנסתי עם לירון רוב הבנים חייכו וקרצו לנו
״אני הולכת להביא לנו משהו לשתות״,לירון אמרה והלכה לשולחן עם השתיה
״טוב אוחתי,אני כאן,יש בעיה תגידי לי״,אמר לי אלירן והלך לחבורת בנות
״קחיי״,לירון חזרה ונתנה לי כוס
שתיתי קצת וטעם מר וחזק חנק אותי,השתעלתי מעט
״ואוי!,מה זה?״,שאלתי בגועל
״אה…מה חשבת?,לקבל קולה?״,חייכה ושתתה
״אויש…לירון לא צריך לשתות במסיבה,זה כזה דפוק״,אמרתי
״חמודה!,לא ביקשתי ממך להיות מסטולה,רק…להנות קצת,תשכחי רגע אחד מאריאל,את יכולה למצוא הרבה יותר טוב!״,אמרה לי בחיוך
חשבתי קצת,אולי אני באמת צריכה להתגבר עליו,לא כזה רע עם אני החגוג קצת עם אלכהול
חייכתי אליה ושתיתי עוד,מצאתי את עצמי רוקדת עם כמה
״ואוי…חם לי״,התרחקתי מאחד הבחורים
״באמת ניהיה חם פה..״,חייך אלי ונצמד קצת
התרחקתי מימנו בחיוך
התקרבתי לשולחן השתיה,מזגתי לעצמי כוס
״פשי…חשבתי את עדינה״,אמר לי איזה בחור
הסתובבתי הוא היה לי מוכר,שתיתי לגימה,מרה וחזקה
״אנחנו מכירים?״,שאלתי אחרי שבעלתי
״מה ככה את לא זוכרת אותי?״,שאל בעלבון
״תזכיר לי…״,הסתכלתי עליו כמה שניות
״עם אחותך הקטנה אם אני לא טועה..״,התחיל לומר
ונזכרתי,זה שאליאור תמיד רב איתו,דביר…
״ומאיפה לך לדעת שאני עדינה?״,שאלתי
״לא יודע…אבל אני דווקא אוהב את המשחק שלך״,חייך אלי והתקרב
״אז טעית..״,דחפתי אותו מימני
״מעליבה…ככה את מעיפה אותי?״,שאל בעלבון
אחרי חצי שעה לא הבנתי את עצמי בכלל,מצאתי את עצמי יושבת בחוץ עם דביר ושתי בקבוקי וודקה שגנב
שתיתי מלה לפי מה שזכרתי…

•אריאל•

״עצבים!,אני חייב ללכת לראות מה עם אבישג״,אליאור התעצבן
״מה הבעיה פה לא הבנתי?״,הייתי מבולבל
״הבעיה שאני חייב להישאר כאן,אליאן לבד…״,התיישב
״אז מה הבעיה?,אני הקפוץ לשם…״,אמרתי,ברגע ששמעתי שאבישג במסיבה הרגשתי חייב ללכת
״באמת?,יואו מה זה תודה אחי״,אמר לי
״אין על מה..״,אמרתי ויצאתי
נסעתי מהר למסיבה הזאת,כשנכנסתי לבית ראיתי את לירון,היא רקדה עם כמה בנים והייתה שיכורה,העפתי אותה מהבנים האלה,כשאני מושך אותה לצד
״אריאל…מה אתה רוצה?״,שאלה בעצבים
״איפה אבישג?״,שאלתי
״לא יודעת…בטח מסתובבת,רד ממנה אריאל!,תן לה לעבור אלה״,אמרה לי
״מה לעובר אלה?,לתת לה להתמסטל ולהימרח על בנים?,מה נסגר איתך?״,התעצבנתי
״ואוי!,שתחרר,גם ככה היא רק סטוץ בישבילך״,אמרה לי
״אז זהו שאת טועה!,אבל קודם כל סתכלי על עצמך,את חברה אמיתית?,דחפת אותה לכאן,ומי יודע איפה היא,ואני מקווה בישבלך שאני המצא אותה כמו שצריך״,אמרתי לה באיום
לירון הטריפה אותי,אני יודע שעובר עליה תקופה חרא אבל זה לא אומר שהיא צריכה לדחוף את חברה שלה איתה
״עכשיו את חוזרת במונית וכדי לך מאוד להקשיב לי!״,אמרתי לה
היא הסתכלה עלי בפרצוף עצבני,היא התקדמה בעצבים,לקחה את הג׳קט שלה ויצאה
חיפשתי את אבישג,התחלתי לדאוג,פחדתי שהיא תעשה איזה שטות עם כל החרמנים שיש כאן
יצאתי לבחוץ אחרי שעשיתי סיבוב בכל הבית,ראיתי מרחוק שניים שיושבים ובקבוק לידם
זהיתי מרחוק,דביר הדפוק הזה ואבישג
דווקא בין כל הבחורים היא מצא אותו?!
התקרבתי במהירות
״לא למדת לקח?״,שאלתי את דביר
״היי זה אריאל!״,אבישג אמרה שיכורה לגמרי והתקרבה אלי,היא כמעט נפלה ותפסתי אותה
״למה באת להפריע אריאל?,דווקא אני והיא נהנהנו״,אמר לי בחיוך מתגרה
רציתי לדפוק לו מכות
״אבישג…כמה שתית?״,תפסתי את פניה ושאלתי בדאגה
״אני..לא יודעת״,היא צחקה ודביר הצטרף,
החזקתי אותה,היא לא עמדה על הרגלים
״חתיכת זבל!,חשבת לתת לה לשתות ואז להכניס אותה למיטה!?״,התעצבנתי עליו והצמדתי אותו לקיר כשאני תופס את חולצתו
הוא צחק,לא הזיז לו כל זה,נתתי לו אגרוף בבטן והוא התקפל מכאבים
״עוד פעם אחת אני רואה אותך מתקרב אליה,והפעם אני לא הרחם״,ירקתי לעברו
משכתי את אבישג איתי,כשנכנסנו לבית כולם הסתכלו עלינו
ראיתי את אלירן מרחוק,כשהוא ראה אותי אם אבישג קם
אם הוא ישמע שאבישג שתתה ידעתי שפשוט הלך עליה,היא לא אשמה בזה …
אבישג העשינה את ראשה אלי
״מה קרה לה?,שוג?״,שאל אותה בדאגה
היא לא כל כך הגיבה,האלכהול התחיל לעלות לה
״היא…לא כל כך מרגישה טוב,אליאור היה אמור להגיע אבל לא יכל…״,אמרתי לו
הוא גם ככה היה חצי שיכור,לא חושב שהוא היה זוכר משהו
״שוג…סתכלי עלי״,הוא הרים את פניה
״עזוב אלירן,אני הקח אותה לבית…״,אמרתי לו אחרי שאבישג לא הגיבה,דקה שהיא תפתח תפה והוא כבר יקלוט
הוא הנהנן אחרי כמה שניות,הרמתי אותה,שמתי לב שהיא כבר לא עומדת על הרגלים
יצאנו מהבית והכנסתי אותה לאוטו
נסענו לאיזה מקום לפחות שהיא תוציא את האלכהול מימנה
הגענו לים,אחרי כמה דקות היא הקיאה
תפסתי את שיערה שלא יתלכלך מהקיא
אחרי שהיא נרגעה התיישבנו ונתתי לה לשתות
״תודה…״,לקחה את הבקבוק ושתתה
״אך את?״,שאלתי
״פדיחה שראו אותי ככה״,צחקה לעצמה,מובכת לגמרי
״בקטנה..״,חייכתי
״תודה..״,אמרה לי אחרי כמה שניות
״אין על מה…״,עניתי
״לא עשיתי יותר מידי שטויות נכון?״,שאלה במבוכה
״לא..רק עברת את הערב שלך עם הבחור הכי חולה נפש..״,עניתי והסתכלתי עליה
היא הורידה את ראשה ושיערה הסתירו את פניה
״אני חושב שכדי שנדבר רציני..״,אמרתי
״אני מסכימה איתך..״,הסכימה לדברי
הבטנו אחד בשני ….