חלומות בהקיץ

גיא שמש 16/02/2015 761 צפיות אין תגובות

חלומות בהקיץ מבעד לדמעות
כשאתה מקיא, ומהפה שלך פורחות
יונים צווחות
פעמונים על שרשראות
קול ריסוק טנקים על העצמות
אתה חולם שאתה נמצא על ראש הר גבוה
ומסביב אוייב חמוש ושפוף נחוש
אתה זורק אבנים, אתה יורה מקלעות
לזמן יש זמן כשהוא יבוא בזמן
אדם אחד לא יכול לבד
הכוחות נגמרים, האבנים נגמרים
והאוייב לא יישן כמוך
מתישהו אתה תמצא את עצמך יושב
בראש ההר, ומחכה לגזר דינך
במצב-רוח הרואי ממש.
======================
תחליקי אותי מ-פה לשם
זה כבר לא משנה
אין כוחות כאילו אין אוויר
וקרטל השלטון לא מפסיק להכות
תכיני כוס קפה לך ולי
תמתיקי עם הרבה סוכר
שבי לידי, לא ראיתי אותך הרבה זמן
בטח, אני עדיין אוהב אותך
כשהצל נודד גם אני, וזה הכול צללים
לבדי עם סיגריה, קפה ועט
ולא תוכלי אותי לשכוח, ולא אוכל אני
רק השמש והירח יחוגו סביבנו,
כמו הכוכבים גם אנחנו לא מבינים.
===============================
דברים טובים קורים לאנשים טובים, אמרה לי המורה
אז למה אימא שלי חולה?
ולמה אבא כל הזמן עייף ועצבני,
ואחותי בוכה?
ולמה אחי הקטן לא מוצא מנוחה?
דברים טובים קורים לאנשים טובים, אמרה לי המורה
אז למה לי רע?
======================
אני מתחפר במיטה כי טוב לי
בעולם המוגן של ה-פוך והמוזיקה
כל העולם הפוליטי צועק ממרחקים
אם לא מקשיבים, לא שומעים
גיטרה חשמלית בדמות סיגריה בין השפתיים שלי

מדליק קפה בוקר וערב
מתכסה בכסות בגדיי
מי שדופק בדלת לברר משהו,
לא מקבל אדם מכוון
מה? ל-מה אתה מתכוון?
אני לא מבין. מה זה קשור אליי?
לא אדם חברתי, לא אדם מציאותי
הוא מסומם? הוא שוטה?
הוא לא מ-פה

אתה מתעצבן משטויות, ולי זה לא מזיז
את הסוכר אפשר לטאטא מהרצפה
את החלב שנשפך אפשר לנגב
את הילד ש-מת במלחמה, אימו לא יכולה להחזיר
את השפיות שחייל צעיר איבד במלחמה,
לא יחזירו אלף פסיכולוגים
לך יש בית ופרנסה
והילד גר באוהל ברחוב
לך נשפך החלב
והילד שותה מים מצינור גינה,
ומחרבן בשיחים

אני ממהר לדבר עליי, כי זה חשוב
אבל אני זה הרבה אנשים
אני משוטט לבדי ברחובות בלילות
אני הורג את עצמי במשקה ובחורות
אני מבשל קפה על אמגזית בפינג'אן,
בחדר ריק מרהיטים
ואני עומד מעל הקבר של היקרה לי מ-כל
אתה מזהה אותי במראה?
אתה מזהה אותך?


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
3 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך