הרגע ההוא.
כל מה שאני רוצה זה לדבר איתו,כל מה שאני עושה זה לחשוב עליו.
כל הדברים שהוא אמר לי,כל המבטים,כל החיבוקים,כל השיחות שלנו..
ועכשיו ?עכשיו כלום,הכל ריק ואי אפשר להחזיר את הזמן ולשנות משהו.
למה זה לא יכול להיות כמו בספרים?
אני חושבת שאני באמת מתחילה להתאהב בו וזה מאוחר מדי.הכל השתנה ואין דרך חזרה..
כלכך הרבה בעיות וכלכך קצת פתרונות..
אני מתגעגעת לרגעים השמחים שלנו ולתקופה שבה היינו ביחד,לא חשבנו על המחר,כל מה שהיה לנו זה הרגע ההוא.
עכשיו הרגע ההוא כבר איננו ואני יושבת לבד בחדרי וחושבת עליו.
תגובות (1)
זה יפה. לא מקורי, אני מניחה.