כאן הייתי אתמול
עומדת בלי תזוזה
מפחדת מעזיבת הכתף
פחד מלהישען על מישהו אחר
העורף כבר נתפס
שנים של הרגל.
הרגל מבודד,הרגל מפתה.
פזמון:כאן הייתי אתמול.
אותם אנשים
אותם חיות.
כאן הייתי אתמול.
אותם כאבים,אותם הזיות.
פנים חלקות מצל של אנשים
רגלים כואבות מעמידה באבנים.
האבנים יוצרות חורים
חורים של פחדים ובדידות
יש לי פחד מחורים
ונמאס מבדידות.
פזמון:כאן הייתי אתמול אותם אנשים אותם חיות….
תגובות (7)
זה מדהים. ממש אהבתי, מזדהה לגמרי.
תמשיכי לכתוב ממש אהבתי את הכתיבה שלך!
אשמח אם תקראי גם את השיר שלי, "המראה".
הנה קישור : https://www.tale.co.il/שירים/המראה-2.html
תודה רבה.אקרא בהזדמנות
אהבתי במיוחד את הבית האחרון.
אותן* חיות
אותן* הזיות
תודה.רבה
זה מושלם חוץ משתי השורות האחרונות שהורסות הכל כי הן חוזרות על עצמן. חוץ מהן ממש אהבתי אני אןהבת את הכתיבה שלך
תודה רבה אוליב.
באמת תודה על הביקורות!
בס"ד וואו מאד מרגש! אהבתי♥